קצות החושן על חושן משפט צג
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף ב עריכה
(א) מגו לפטור משבוע בסמ"ע הקש' על הרמ"א שכ' לקמן סי' רצ"ו ג"כ דעת הרא"ש וי"א דאמרי' מגו לאפטורי משבוע' אלא שאין זה מגו טוב כיון דהוא מעיז ונ"מ היכא דאינו שבועת התור' אלא מדרבנן מהני מגו דהעזה וכמו דאמרי' גבי שכיר ע"ש ועש"ך מ"ש בזה ול"נ דלק"מ דודאי ליכא שום נ"מ בין הני טעמי דרא"ש והרמב"ם דהא התם בפ' כל הנשבעין פריך בהא דאמר רמב"ח ל"ש אלא ששכרו בעדים אבל שכרו שלא בעדים מגו די"ל לא שכרתיך ופריך עלה א"כ שבועת השומרין דחייב רחמנא היכא משכחת לה וכת' שם בר"ן מאי פריך הא בשכיר הוי לענין ממון ואמרי' מגו דהעז' לגבי ממון ושבועת השומרין ל"מ מגו דהעזה לאפטורי משבוע' וע"ש שכ' כיון דשכיר נאמן במגו אפי' לאפטורי משבוע' מש"ה פריך א"כ שבועת השומרין דחייב רחמנא דחייב לדידן ע"ש שכת' והא דאנן קי"ל דשכיר נאמן במגו אפי' לאפטורי משבוע' במגו דלא שכרתיך ושבועת השומרין דחייב לדידן אפי' בלא שטר היינו משום מגו דהעזה אלא בשכיר כיון דאינו אלא תקנת חכמים הקילו אפי' במגו דהעזה ע"ש וא"כ לפי שיטת הרמב"ם דל"א מגו לאפטורי משבוע' נמי צריך לחלק הא דשכיר נאמן במגו לפוטרו משבוע' הוי נמי משום דבתקנ' הקילו ואפ"ה פסק כאן בשותפין דל"מ מגו הא בתקנת חכמים הקילו במגו לאפטורי משבוע' כמו גבי שכיר דמהני מגו לאפטורי משבוע' אלא דכבר כ' הר"ן וז"ל דאפי' מגו גרוע מהני לעקור תקנתא ומ"מ הבו דלא נוסיף עלה לומר דשבועת השותפין דוק' ביש לו עדים שנשתתף כו' שאע"פ שמצינו דבעה"ב מיפטר מיניה דשכיר במגו ומפני שאין אלא תקנ' ושבועת השותפין נמי תקנ' אפ"ה אין לך אלא מה שמנו חכמים ושבועת השותפין כעין של תור' תיקנו עכ"ל וא"כ לק"מ דבין להרמב"ם בין להרא"ש בשכיר מהני מגו לאפטורי משבוע' ואפי' מגו דהעזה והבו דלא לוסיף ואפי' היכא דאינו אלא תקנ' כעין תורה תיקנו וז"ב. ומ"ש הטור דהרא"ש חולק כ"כ הב"ח דחולק על הטעם דהרמב"ם ס"ל הטעם משום מגו לאפטורי משבוע' והרא"ש ס"ל הטעם משום מגו דהעזה ע"ש אבל לדינא ליכא נפקותא וכמ"ש וז"ב:
סעיף ח עריכה
(ב) זא"ז ע' מוהרש"ל פ"ח דב"ק סי' כ"ח דאם אשת השותף היא נושאת ונותנת אף היא צריכ' לישבע:
סעיף ט עריכה
(ג) שאפי' הודה עמ"ש בסי' צ"א סק"ז:
(ד) אינו נשבע עליו ונרא' דה"ה אם טוען תנאי הי' בינינו שאפטור משבועת השותפות נמי נאמן ואין עליו שבוע' שפטרו כיון דאם יודה לא יתחייב ממון ואע"ג דאומר מחלתי אינו נאמן אלא במגו ה"נ נאמן במגו דלא נשתתפתי ואפי' לדעת הרמב"ם דל"א מגו לאפטורי משבוע' הכא לא דמי למחלה דדוקא למחול אינו עשוי אבל זה דרך השותפין בשעת שותפות לפטור זא"ז משבועת השותפין וא"כ הוי טענ' מחמת עצמה ולא צריך למגו וע' ש"ע סי' רצ"ו ס"ח וע' ט"ז בס' פ"ז דכת' דמחל' לי השבועה נאמן אפי' היכא דל"ל מגו ע"ש אלא דהכא כשטוען תנאי בשעת שותפות נרא' דאפי' לדעת הש"ך נאמן ומטעמא שכתבנו:
סעיף יא עריכה
(ה) הוחזק כפרן לשבוע' כת' הסמ"ע טעמו דכל האומר לא נשתתפנו כאלו אומר לא חלקנו והרי יש עדים שהי' שותפו וה"ל כאלו מעידין שהן שותפין ולכן צריך לישבע ע"ש ולענ"ד נראה דאפי' היכא דל"ש הודא' וכגון שאמר מתחל' חלקנו ואח"כ הביא עדים שעדיין לא נתחלקו וטען אח"כ תנאי היה שאפטור משבועת השותפין וכמ"ש בס"ק ד' דבזה ליכא הודא' אפ"ה כל שהוחזק כפרן בטענתו לפני ב"ד תו אינו נאמן לטעון טענה אחרת וכמבואר בש"ע בסימן ע"ט סעיף י"ג אא"כ מביא עדים על טענתם השניי':
סעיף יג עריכה
(ו) כדי שישבע ויטול עיין בתשובת רדב"ז ח"א סימן ק"ב שכ' דאם מודה שנעש' היזק בשותפות או שידוע בעדים אלא שטוען שמא הרווחת ממקום אחר שיתמלא בזה מעות השותפות נשבע השותף שלא היה לו ריוח ממקום אחר והפחת שידוע או מודה ישלם: