קיצור שולחן ערוך מנוקד - קמב

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הִלְכוֹת מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּסְעוּדַת פּוּרִים

וּבוֹ: י' סְעִיפִים

עריכה
א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י

סְעִיף א

חַיָּב כָּל אָדָם לִשְׁלֹחַ לְכָל הַפָּחוֹת לְאָדָם אֶחָד שְׁתֵּי מַתָּנוֹת, דִּכְתִיב (אסתר ט, כב) "וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ", מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לָאֶחָד. וְכָל הַמַּרְבֶּה לִשְׁלֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח, וּמִכָּל מָקוֹם מוּטָב לְהַרְבּוֹת בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים מִלְּהַרְבּוֹת בִּסְעוּדָתוֹ וּבְמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת לְרֵעִים, כִּי אֵין שִׂמְחָה גְּדוֹלָה וּמְפֹאֶרֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא לְשַׂמֵּחַ לֵב עֲנִיִּים וִיתוֹמִים וְאַלְמָנוֹת, וְהַמְשַׂמֵּחַ לֵב הָאֻמְלָלִים הָאֵלּוּ דּוֹמֶה לַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה נז, טו) "לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים וּלְהַחֲיוֹת לֵב נִדְכָּאִים".

סְעִיף ב

לֹא נִקְרָא מָנוֹת אֶלָּא דָּבָר שֶׁרָאוּי לֶאֱכוֹל כְּמוֹת שֶׁהוּא בְּלִי תִּקּוּן, כְּגוֹן בָּשָׂר וְדָגִים מְבֻשָּׁלִים וְלֹא חַיִּין, אוֹ מִינֵי מְתִיקָה אוֹ פֵּרוֹת אוֹ כּוֹס יַיִן וּמֵי דְבַשׁ וְכַיּוֹצֵא בּוֹ.

סְעִיף ג

כָּל אָדָם אֲפִלּוּ עָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַמְּקַבֵּל צְדָקָה, חַיָּב לִתֵּן לְכָל הַפָּחוֹת שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי עֲנִיִּים, דְּהַיְנוּ מַתָּנָה אַחַת לְכָל אֶחָד, דִּכְתִיב (אסתר ט, כב) "וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים" מַשְׁמַע שְׁתֵּי מַתָּנוֹת לִשְׁנֵי אֶבְיוֹנִים, וְאֵין מְדַקְדְּקִין בְּמָעוֹת פּוּרִים אֶלָּא כָּל הַפּוֹשֵׁט יָד לִטֹּל נוֹתְנִים לוֹ. וּמִי שֶׁהוּא בְּמָקוֹם שֶּׁאֵין שָׁם עֲנִיִּים, יְעַכֵּב אֶת הַמָּעוֹת אֶצְלוֹ עַד שֶׁיִּזְדַּמְּנוּ לוֹ עֲנִיִּים אוֹ יִשְׁלָחֵם לָהֶם.

סעיף ד

גַּם הַנָּשִׁים חַיָּבוֹת בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים, מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת תִּשְׁלַח אִשָּׁה לְאִשָּׁה וְאִישׁ לְאִישׁ, אֲבָל מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים יְכוֹלָה גַּם אִשָּׁה לִשְׁלֹחַ לְאִישׁ וְכֵן בְּהִפּוּךְ. קְצָת נָשִׁים סוֹמְכוֹת עַל בַּעְלֵיהֶן שֶׁהֵן שׁוֹלְחִים גַּם בִּשְׁבִילָן, וְאֵינוֹ נָכוֹן אֶלָּא יֵשׁ לְהַחְמִיר.

סְעִיף ה

חַיָּבִין לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת וְלִשְׂמוֹחַ בְּפוּרִים, גַּם בְּלֵיל י"ד יִשְׂמַח וְיַרְבֶּה קְצָת בִּסְעֻדָּה, וּכְשֶׁחָל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת אַף שֶׁצָּרִיךְ לַעֲשׂוֹת בְּשַׁבָּת סְעוּדָה שְׁלִישִׁית, יְמַעֵט קְצָת בַּאֲכִילָתוֹ בַּיּוֹם לִתֵּן מָקוֹם לִסְעוּדַת לֵיל פּוּרִים. וּמִכָּל מָקוֹם בַּסְּעֻדָּה שֶׁעוֹשִׂין בַּלַּיְלָה אֵין יוֹצְאִין יְדֵי חוֹבָתָן, דְּעִקַּר הַסְּעֻדָּה מִצְוָתָהּ שֶׁתְּהֵא בַּיּוֹם דִּכְתִיב (שם,) "יְמֵי מִשְׁתֶּה", וְיֵשׁ לְהַדְלִיק נֵרוֹת דֶּרֶךְ שִׂמְחָה וְיוֹם טוֹב גַּם כְּשֶׁעוֹשִׂין הַסְּעוּדָה בַּיּוֹם. וְגַם בְּלֵיל ט"ו צָרִיךְ לִשְׂמֹחַ קְצָת, גַּם מַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וּמָנוֹת לְרֵעֵהוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת בַּיּוֹם, וּמִשּׁוּם דִּטְרִידִי בְּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת עוֹשִׂין מִקְצָת סְעוּדָה בַלָּיְלָה, וּמִתְפַּלְּלִין מִנְחָה בְּעוֹד הַיּוֹם גָּדוֹל, וְעוֹשִׂין אֶת הַסְּעֻדָּה לְאַחַר מִנְחָה, וּצְרִיכִין לַעֲשׂוֹת עַל כָּל פָּנִים רֹב סְעֻדָּה בַיּוֹם, וּכְשֶׁחָל בְּעֶרֶב שַׁבָּת עוֹשִׂין אוֹתָהּ בְּשַׁחֲרִית מִפְּנֵי כְבוֹד שַׁבָּת. וְטוֹב לַעֲסֹק קְצָת בַּתּוֹרָה קֹדֶם שֶׁמַּתְחִיל הַסְּעֻדָּה, וְסֶמֶךְ לַדָּבָר "לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה" וְדָרְשִׁינַן (מגילה טז, ב) "אוֹרָה זוֹ תּוֹרָה". יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ לֶאֱכֹל מִינֵי זֵרְעוֹנִין בְּפוּרִים זֵכֶר לַזֵּרְעוֹנִין שֶׁאָכְלוּ דָנִיֵּאל וַחֲבֵרָיו בְּבָבֶל, וְזֵכֶר לַזֵּרְעוֹנִין שֶׁאָכְלָה אֶסְתֵּר, דְּאִיתָא בַּגְּמָרָא וַיְשַׁנֶּהָ וְאֶת נַעֲרוֹתֶיהָ לְטוֹב, שֶׁהָאֲכִילָה זֵרְעוֹנִים. (דִּינֵי עַל הַנִּסִּים בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן - עַיֵּן סִימָן מד סְעִיף טו, טז).

סְעִיף ו

כֵּיוָן שֶׁכָּל הַנֵּס הָיָה עַל יְדֵי הַיַּיִן, וַשְׁתִּי נִטְרְדָה בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן וּבָאָה אֶסְתֵּר בִּמְקוֹמָהּ, וְכֵן עִנְיַן הָמָן וּמַפַּלְתּוֹ הָיָה עַל יְדֵי יָיִן, לָכֵן חִיְּבוּ חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לְהִשְׁתַּכֵּר בְּיַיִן, וְאָמְרוּ (שם ז, ב) "חַיָּב אֱינַשׁ לְבַסּוּמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלֹא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי". וּלְפָחוֹת יִשְׁתֶּה יוֹתֵר מֵהֶרְגֵּלוֹ כְדֵי לִזְכֹּר אֶת הַנֵּס הַגָּדוֹל וְיִישַׁן, וּמִתּוֹךְ שֶׁיָּשֵׁן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכָי. וְאוּלָם מִי שֶׁהוּא חָלוּשׁ בְּטִבְעוֹ, וְכֵן מִי שֶׁיּוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ שֶׁעַל יְדֵי כֵן יְזַלְזֵל חַס וְשָׁלוֹם בְּאֵיזֶה מִצְוָה, בִּבְרָכָה אוֹ בִּתְפִלָּה אוֹ שֶׁיָּבֹא חַס וְשָׁלוֹם לְקַלּוּת רֹאשׁ, מוּטָב שֶׁלֹּא לְהִשְׁתַּכֵּר וְכָל מַעֲשָׂיו יִהְיוּ לְשֵׁם שָׁמָיִם.

סְעִיף ז

הָאָבֵל אֲפִלּוּ תּוֹךְ שִׁבְעָה חַיָּב בְּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים וְגַם לִשְׁלֹחַ מָנוֹת לְרֵעֵהוּ, וּמִכָּל מָקוֹם לֹא יִשְׁלַח דָּבָר שֶׁל שִׂמְחָה, אֲבָל לְהָאָבֵל אֵין שׁוֹלְחִין מָנוֹת כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ אֲפִלּוּ דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה. אִם הוּא עָנִי מֻתָּר לִשְׁלֹחַ לוֹ מָעוֹת אוֹ שְׁאָר דָּבָר שֶׁאֵינוֹ שֶׁל שִׂמְחָה, וְאִם אֵין בַּמָּקוֹם הַהוּא רַק הָאָבֵל עִם אֶחָד חַיָּב לִשְׁלֹחַ לוֹ כְּדֵי לְקַיֵּם הַמִּצְוָה מִשְׁלוֹחַ מָנוֹת. (דִּין הָאוֹנֵן עַיֵּן לְעֵיל סִימָן קמא סְעִיף כא).

סְעִיף ח

אֵין לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בְּפוּרִים, וּמִי שֶׁעוֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה אֵינוֹ רוֹאֶה מֵאוֹתָהּ מְלָאכָה סִימַן בְּרָכָה לְעוֹלָם, וְעַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי מֻתָּר. וּמֻתָּר לַעֲסֹק בִּפְרַקְמַטְיָא וְכֵן מֻתָּר לִכְתֹּב אֲפִלּוּ אִגֶּרֶת שָׁלוֹם, וְכֵן חוֹבוֹתָיו וְכָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ עִיּוּן גָּדוֹל, וְכָל שֶׁכֵּן לִכְתֹּב דְּבַר מִצְוָה אוֹ לַעֲשׂוֹת שְׁאָר דְּבַר מִצְוָה, וְכֵן לְצֹרֶךְ פּוּרִים מֻתָּר לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ מְלָאכוֹת גּמוּרוֹת.

סְעִיף ט

יוֹם ט"ו אַדָּר נִקְרָא אֶצְלֵנוּ שׁוּשַׁן פּוּרִים, אֵין אוֹמְרִים בּוֹ תַּחֲנוּן וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וְאָסוּר גַּם בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, וְנוֹהֲגִין בּוֹ קְצָת מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה אֲבָל אֵין אוֹמְרִים עַל הַנִּסִּים, וּמֻתָּרִין לַעֲשׂוֹת בּוֹ נִשּׂוּאִין כֵּיוָן שֶּׁאֵין אָנוּ קוֹרִין בּוֹ אֶת הַמְּגִלָּה, אֲבָל בְּיוֹם שֶׁקּוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה שֶׁאָז עִקַּר הַשִּׂמְחָה, אֵין עוֹשִׂין נִשּׂוּאִין, מִשּׁוּם דְּאֵין מְעָרְבִין שִׂמְחָה בְּשִׂמְחָה.

סְעִיף י

יוֹם י"ד וְט"ו שֶׁבַּאֲדָר הָרִאשׁוֹן, גַּם כֵּן אֵין אוֹמְרִים לֹא תַּחֲנוּן וְלֹא אֵל אֶרֶךְ אַפַּיִם וְלֹא לַמְנַצֵּחַ, וַאֲסוּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, וּבְיוֹם י"ד מַרְבִּים קְצָת בִּסְעֻדָּה.

» סימן זה במהדורה הרגילה «

הלכות משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים וסעודת פורים

וּבוֹ: י' סְעִיפִים

עריכה
א | ב | ג | ד | ה | ו |ז | ח |ט |י