קיצור שולחן ערוך מנוקד - קט
דיני המים
וּבוֹ: ט' סְעִיפִים
עריכהדיני המים
סעיף א
אֵין לָשִׁין אֶת הַמַּצוֹת אֶלָּא בְּמַיִם שֶׁלָּנוּ הַלַּיְלָה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּשְׁאַב אוֹתָם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת וְיַעַמְדוּ בְּתָלוּשׁ כָּל הַלַּיְלָה. וַאֲפִלּוּ אִם הַלַּיְלָה אָרֹךְ יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר שָׁעוֹת, אָסוּר לָלוּשׁ בָּהֶן עַד אוֹר הַיּוֹם. וְאִם הַלַּיְלָה קָצָר וְאֵין שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה שָׁעוֹת עַד אוֹר הַיּוֹם, צְרִיכִין לְהַמְתִּין עַד שֶׁיַּעַבְרוּ שְׁתֵּים עֶשְֹרֵה שָׁעוֹת מִשָּׁעָה שֶׁנִּשְׁאָבוּ. וְעַמָּא דְּאַרְעָא נוֹהֲגִין שֶׁמִּיָּד בְּאוֹר הַיּוֹם לָשִׁין בַּמַּיִם שֶׁלָּנוּ, אַף שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבְרוּ שְׁתֵּים-עֶשְֹרֵה שָׁעוֹת. וְאַף שֶׁיֵּשׁ לָהֶם עַל מַה שֶּׁיִּסְמֹכוּ, אֲבָל רֹב הַפּוֹסְקִים מַחְמִירִים בָּזֶה. וְעַל כֵּן צָרִיךְ לִזָּהֵר בַּדָּבָר (עפמ"ג ומח"ה תנה).
סעיף ב
אִם לֹא יוּכַל לְשַׁעֵר אֶת זְּמַן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת יַקְדִּים קְצָת, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִשְׁאַב קֹדֶם שְׁקִיעַת הַחַמָּה. וְהַמִּנְהָג לְסַנֵּן אֶת הַמַּיִם וּלְכַסּוֹתָן. וּצְרִיכִין לְהַעֲמִידָם בְּמָקוֹם קָר. וּכְשֶׁהוּא נוֹשְׂאָם בַּיּוֹם לַבַּיִת, יִזָּהֵר שֶׁלֹּא יָבֹא עֲלֵיהֶם הַשָּׁמֶש.
סעיף ג
יָכוֹל לִשְׁאוֹב בְּפַעַם אַחַת לְכַמָּה יָמִים, אֲבָל הַמִּצְוָה הִיא לִשְׁאוֹב בִּשְׁבִיל כָּל יוֹם וָיוֹם בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְנוֹהֲגִין שֶׁלֹּא לִשְׁאֹב בִּכְלִי חֶרֶס יָשָׁן אֲפִלּוּ הוּא שֶׁל פֶּסַח אֶלָּא אִם כֵּן הוּא מְצֻפֶּה (גלעזירט) דִּכְלִי חֶרֶס יָשָׁן שֶׁאֵינוֹ מְצֻפֶּה, אֵינוֹ הִדּוּר מִצְוָה, וְאֵין לְשַׁנּוֹת הַמִּנְהָג.
סעיף ד
הַנְּהָרוֹת בִּימֵי נִיסָן, עַל פִּי הָרֹב הֵן יוֹתֵר קָרִים מִן הַבְּאֵרוֹת, וְעַל כֵּן יִשְׁאַב מִן הַנָּהָר. אַךְ לִפְעָמִים הַנְּהָרוֹת גְּדוֹלִים מֵהַפְשָׁרַת שְׁלָגִים וְאֵינָם קָרִים כָּל כָּךְ, אָז טוֹב יוֹתֵר לִשְׁאוֹב מִן הַבְּאֵרוֹת.
סעיף ה
לֹא יִֹשְאָבֵם עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי, אֶלָּא עַל יְדֵי יִשְׂרָאֵל.
סעיף ו
לֹא יִתְּנֵם בִּכְלֵי שֶׁהָיָה בּוֹ דְּבַשׁ אוֹ שְׁאָר מֵי פֵּרוֹת, אֶלָּא אִם הִגְעִילוֹ קֹדֶם, מִכָּל-שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִתְּנֵם בִּכְלִי שֶׁהָיָה בּוֹ דָּבָר חָרִיף אֲפִלּוּ לֹא הָיָה חָמֵץ, מִשּׁוּם דְּעַל יְדֵי דָּבָר חָרִיף, מְמַהֵר לְהַחְמִיץ, וַאֲפִלּוּ הַגְעָלָה לָא מַהֲנֵי לָזֶה, גַּם לֹא יִתְּנֵם בִכְלִי נְחֹשֶׁת, שֶׁאֵינוֹ מְצַנֵּן כְּמוֹ שְׁאָר כֵּלִים.
סעיף ז
אִם רוֹאֶה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ לוֹ הַמַּיִם שֶׁלָּנוּ, מֻתָּר לְהוֹסִיף לְתוֹכָן שְׁאָר מַיִם, וּבִלְבַד שֶׁיְהֵא הָרֹב מִמַּיִם שֶׁלָּנוּ, וּלְכַתְּחִלָּה טוֹב שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי שְׁלִישִׁים מִמַיִם שֶׁלָּנוּ. וְיֵשׁ לְהַדֵּר, אִם אֶפְשָׁר, לִשְׁאֹב אֶת הַמַּיִם שֶׁמּוֹסִיפִין מִתּוֹךְ [מַֹשְאֵבָה] - פְּלוֹמְפְּ אוֹ שְׁאָר בְּאֵר מְכֻסָּה, שֶׁאֵין הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה עַל הַמַּיִם.
סעיף ח
כְּשֶׁאוֹפִין בְּיוֹם רִאשׁוֹן, צְרִיכִין לִשְׁאוֹב בְּיוֹם חֲמִישִּׁי בָּעֶרֶב, כִּי בְּיוֹם עֶרֶב שַׁבָּת אִי אֶפְשָׁר לְצַמְצֵם בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת. וּבִשְׁעַת הַדְּחָק, אִם לֹּא שָׁאַב בְּיוֹם חֲמִישִּׁי, יִשְׁאַב בְּעֶרֶב שַׁבָּת לְאַחַר מִנְחָה, אוֹ בַּשַׁבָּת עַל יְדֵי אֵינוֹ יְהוּדִי.