קיצור ליקוטי מוהר"ן נה
<< · קיצור ליקוטי מוהר"ן · נה · >>
תורה נה - אבא שאול אומר קובר מתים הייתי.
אות א: לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי בְּחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שֵׁב לִימִינִי עַד אָשִׁית אוֹיְבֶיךָ הֲדם לְרַגְלֶיךָ" (תהלים קי, א). וְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת יָמִין, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה. (הובא בפרוש רש"י פרשת וישלח על פסוק וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין [בראשית לה, יח]).
אות ב: וַאֲפִילּוּ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת שֶׁאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא תַּחַת יַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְאֵין יְכלֶת בִּקְדֻשָּׁתָהּ לְהִתְגַּלּוֹת, אַף עַל פִּי כֵן יְכוֹלִין לְגַלּוֹת וּלְהַמְשִׁיךְ קְדֻשָּׁתָהּ עַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת זְכוּת אָבוֹת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקב וְגוֹ' וְהָאָרֶץ אֶזְכּר" (ויקרא כו, מב). וְעַל יְדֵי הִתְנוֹצְצוּת זְכוּת אָבוֹת נִתְגַּלֶּה קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים. וְלא דַּי שֶׁהָאָדָם נִצּוֹל מֵהָרָשָׁע אֶלָּא גַּם רוֹאֶה בָּרָשָׁע מַה שֶּׁהָרָשָׁע רָצָה לִרְאוֹת בּוֹ.
אות ג: כִּי הָרְשָׁעִים מַמְשִׁיכִים רעַ עַיִן עַל שׂנְאֵיהֶם, כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'וְלא עוֹד אֶלָּא שֶׁרוֹאֶה בְּשׂנְאָיו' שֶׁנֶּאֱמַר "מָרוֹם מִשְׁפָּטֶיךָ מִנֶּגְדּוֹ" (ברכות ז), וְעַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁהָאָדָם מְלַמֵּד עַל הָרָשָׁע נִצּוֹל מֵהָרעַ עַיִן שֶׁל הָרָשָׁע. גַּם מַה שֶּׁהָרְשָׁעִים זוֹכִין בַּדִּין, וּמוּרָם וּמְסֻלָּק מִשְׁפָּטָיו יִתְבָּרַךְ מֵהֶם הַכּל הוּא לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, כִּי גַּם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְלַמֵּד זְכוּת עַל הָרָשָׁע בִּשְׁבִיל לְהַצִּיל אֶת הַצַּדִּיק מֵעֵינוֹ הָרָע. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹחֵז בְּיַד מִדַּת מִשְׁפָּט, וּכְשֶׁמְּסַלֵּק מִשְׁפָּטוֹ שֶׁלּא יִשְׁלט עַל הָרָשָׁע נִתְגַּלֶּה יַד ה' וְנַעֲשֶׂה צֵל שֶׁבּוֹ נִתְכַּסֶּה הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּבְצֵל יָדִי כִּסִּיתִיךָ" (ישעיה נא, טז), וַאֲזַי הָרְשָׁעִים, שֶׁעֵינֵיהֶם בַּגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה לְטוּשׁוֹת כִּרְאִי מֻצָּק, עַל יְדֵי הַצֵּל נִכְהוּ מְאוֹר עֵינֵיהֶם, שֶׁאֵין אַרְסָם יָכוֹל לְהַזִּיק, אֲבָל הַצַּדִּיקִים שֶׁמְּאוֹר עֵינֵיהֶם בַּזְּמַן הַזֶּה קָטָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "מִי עִוֵּר כִּמְשֻׁלָּם" (ישעיה מב, יט). עַל יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינֵיהֶם, כְּדֶרֶךְ חֲלוּשֵׁי הָרְאוּת שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִרְאוֹת הֵיטֵב בְּאוֹר גָּדוֹל וּצְרִיכִין לְצֵל כְּדֵי שֶׁיּוּכְלוּ לִרְאוֹת. וְעַל יְדֵי הַצֵּל נִתְחַזֵּק מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל הַצַּדִּיק וְיָכוֹל לִרְאוֹת לְמֵרָחוֹק וְרוֹאֶה וּמַשִׂיג צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהַצֶּדֶק שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַצְדִּיק אֶת הָרָשָׁע בְּמִשְׁפָּט, זֶהוּ צִדְקָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא "כִּי לא אַצְדִּיק רָשָׁע" (שמות כג).
אות ד: וְעַל יְדֵי שֶׁרוֹאֶה צִדְקַת ה' נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ וְנִתְפַּשֵּׁט לִבּוֹ מֵעַקְמִימִיּוּתוֹ שֶׁהָיָה לוֹ מִקּדֶם וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל. כִּי עִקַּר הַתְּפִילָּה הִיא עַל יְדֵי אֱמוּנָה שֶׁמַּאֲמִין שֶׁהַכּל הוּא בִּרְשׁוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲפִילּוּ לְשַׁנּוֹת הַטֶּבַע, 'וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְקַפֵּחַ שְׂכַר כָּל בְּרִיָּה' (פסחים קי"ח), וְאָז מְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ וּמִתְפַּלֵּל עַל צְרָכָיו. וְזֶהוּ בְּחִינַת פָּרָה אֲדֻמָּה, פָּרָה זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ" (השוע יד, ג), "אֲדֻמָּה תְּמִימָה וְכוּ' אֲשֶׁר לא עָלָה עָלֶיהָ על" (במדבר יט, ב). הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁרוֹאֶה וּמַשִׂיג צִדְקַת ה', שֶׁמַּחֲלִישׁ כּחַ הַדִּין וּמְסַלְּקוֹ מֵהָרָשָׁע לְטוֹבַת הַצַּדִּיק, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְחַזֵּק אֱמוּנָתוֹ וְיָכוֹל לְהִתְפַּלֵּל כַּמְבאָר בִּפְנִים כָּל זֶה.
אות ה: וְזֶהוּ בְּחִינַת עָפָר וָאֵפֶר הַנֶּאֱמַר בַּפָּרָה, כִּי הַתְּפִילָּה צְרִיכָה לִבְחִינַת עָפָר וָאֵפֶר. כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרָע שֶׁבַּפְּרָט וְהָרָע שֶׁבַּכְּלָל תַּחַת הַטּוֹב, בִּבְחִינַת "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם" (מלאכי ג, כא). הָרָע שֶׁבַּפְּרָט הַיְנוּ גּוּפוֹ וְחָמְרוֹ הַמְּגֻשָּׁם יְבַטֵּל בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה, כְּמוֹ חֲסִידִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁהָיָה לָהֶם בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת. וְהָרָע שֶׁבַּכְּלָל הַיְנוּ הַתְּפִילּוֹת שֶׁל פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּתְפַּלְּלִין עִמּוֹ, יְבַטֵּל הָרָע שֶׁלָּהֶם וְיַעֲשֶׂה מֵהָרַע כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה* עַיֵּן בְּסֵפֶר "בְּאִבֵּי הַנַּחַל" בֵּאוּר עַל זֶה. זֶהוּ בְּחִינַת אֵפֶר שֶׁיֵּשׁ בַּתְּפִילָּה. וְעָפָר שֶׁבַּתְּפִילָּה הַיְנוּ שֶׁיְּקַשֵּׁר עַצְמוֹ עִם נַפְשִׁין רוּחִין וְנִשְׁמָתִין שֶׁל שׁוֹכְנֵי עָפָר, וִיעוֹרֵר אוֹתָם בִּתְפִילָּתוֹ, בִּבְחִינַת "הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שׁוֹכְנֵי עָפָר" (ישעיה כו, יט). זֶהוּ בִּכְלָל. וּבִפְרָט הַיְנוּ חֶלְקֵי נֶפֶשׁ רוּחַ נְשָׁמָה שֶׁלּוֹ שֶׁבָּאוּ כְּבָר בְּגִלְגּוּל וְנִתַּקְּנוּ יְעוֹרְרֵם גַּם כֵּן כַּנַּ"ל. וְזֶה נִקְרָא תְּפִילָּה בְּצִבּוּר, כִּי אוֹתִיּוֹת צב"ר רָאשֵׁי תֵּבוֹת צַדִּיקִים בֵּינוֹנִים רְשָׁעִים, בֵּינוֹנִים הוּא הַמִּתְפַּלֵּל, צַדִּיקִים זֶה בְּחִינַת עָפָר, רְשָׁעִים זֶה בְּחִינַת אֵפֶר הַנַּ"ל.
אות ו: גַּם צָרִיךְ לְתַקֵּן בִּתְפִילָּתוֹ שְׁלשָׁה דְּבָרִים. א. צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְתַקֵּן בִּתְפִילָּתוֹ לְהַעֲלוֹת אֶת הַנּוֹפְלִים לֶאֱמוּנוֹת כָּזְבִּיּוֹת, לְהַעֲלוֹתָם בִּתְפִילָּתוֹ לֶאֱמוּנָה אֲמִתִּית שֶׁהִיא תְּפִילָּה וְלִקְבּעַ בְּלִבָּם אֱמוּנָה שְׁלֵמָה. ב. צָרִיךְ לְכַוֵּן מְאד בִּתְפִילָּתוֹ, וְעַל יְדֵי כַּוָּנַת הַלֵּב שֶׁבַּתְּפִילָּה מְתַקֵּן אֶת לֵב אוֹתָם שֶׁשִׂכְלָם יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂיהֶם וְאֵין כּחַ בְּלִבָּם לְהָכִיל אֶת שִׂכְלָם, וַאֲזַי הַשֵׂכֶל מַחֲטִיאָם בְּיוֹתֵר. וְהֵן הֵן הַפִילוֹסוֹפִים שֶׁאֵין לָהֶם לֵב טָהוֹר וְאֵין לִבָּם יָכוֹל לְקַבֵּל הַשֵׂכֶל בִּקְדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ כָּרָאוּי. כִּי עִקַּר חִזּוּק הַלֵּב הוּא עַל יְדֵי מַעֲשִׂים טוֹבִים, אֲבָל כְּשֶׁשִׂכְלָם יוֹתֵר מִמַּעֲשֵׂיהֶם אֲזַי לִבָּם חָלוּשׁ וְחָסֵר. וּבִפְרָט הַנּוֹאֲפִים הָעוֹסְקִים בְּחָכְמַת הַפִילוֹסוֹפְיָא שֶׁמַּזִּיק לָהֶם מְאד מְאד, כִּי עַל יְדֵי הַנִיאוּף לִבָּם חָסֵר מְאד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "נוֹאֵף אִשָּׁה חֲסַר לֵב" (משלי ו, לב). וְאֵין בְּלִבָּם יְכלֶת לְהָכִיל אֶת הַשֵׂכֶל בְּתוֹכוֹ לְהִתְרַחֵק מֵחֲטָאִים וּלְהִתְדַּבֵּק בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל יָדוֹ, שֶׁזֶּהוּ עִקַּר הַשֵׂכֶל הָאֱמֶת (וּמַזִּיקִים לָהֶם וּלְכָל הָעוֹלָם יוֹתֵר מִנְּחָשִׁים וְעַקְרַבִּים וּמִכָּל מִינֵי מַזִּיקִים שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי מְחָרְפִים וּמְגַדְּפִים בְּחָכְמָתָם כְּלַפֵּי מַעְלָה וּכְנֶגֶד הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה, וּבִפְרָט נֶגֶד חַכְמֵי הַגְּמָרָא וְהַצַּדִּיקִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם. בַּעַל הָרַחֲמִים יִשְׁמר שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל מֵהֶם וּמֵהֲמוֹנָם. רַק צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת שִׂכְלוֹ נֶגֶד אַנְשֵׁי אֱמֶת שֶׁהוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ הָאֱמֶת כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה).
אות ז: גַּם צָרִיךְ לַהֲפךְ כָּל הַבִּזְיוֹנוֹת לְכָבוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד" (תהלים כט, ט). כִּי כְּשֶׁאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ וּמְבַטֵּל אֶת עַצְמוֹ מִכָּל וָכל וְאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם דָּבָר רַק אֶת הַמֶּלֶךְ. מוּבָן בְּוַדַּאי שֶׁאִם שׁוֹמֵעַ אֵיזֶה חֶרְפָּה וּבִזּוּי הוּא מְפָרְשָׁהּ לְפֵרוּשׁ שֶׁל כָּבוֹד לְהַמֶּלֶךְ, כִּי אֵיךְ אֶפְשָׁר שֶׁיָּבוֹא אֶחָד לְתוֹךְ הֵיכַל הַמֶּלֶךְ וִיבַזֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ. וְאֵין לַחֲשׁב שֶׁמָּא אֵלּוּ הַחֲרָפוֹת עָלָיו נֶאֱמָרִים, כִּי מִי הוּא הֲלא יְשׁוּתוֹ נִתְבַּטֵּל וְאֵין כָּאן אֶלָּא הַמֶּלֶךְ בְּעַצְמוֹ, וּבְוַדַּאי דִּבּוּרִים אֵלּוּ הֵמָּה דִּבּוּרֵי כָּבוֹד. וּמִתְבּוֹנֵן בְּדִבּוּרִים אֵלּוּ אֵיךְ לְפָרֵשׁ וּלְצָרֵף אוֹתָם שֶׁיִּתְהַוֶּה מֵהֶם כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ. וְהַנִּמְשָׁל מוּבָן כִּי בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה הָאָדָם עוֹמֵד בְּהֵיכַל הַמֶּלֶךְ. וְכָל זֶה צָרִיךְ הַמִּתְפַּלֵּל לְתַקֵּן בִּתְפִילָּתוֹ. וְהַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּחִינַת הַשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁהָיוּ בַּפָּרָה "עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת" כַּמְבאָר בִּפְנִים.
אות ח: וְעַל יְדֵי תְּפִילָּה כְּתִקּוּנָהּ כַּנַּ"ל מִתְנוֹצֵץ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיכִין בְּחִינַת קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גַּם עַכְשָׁו בַּגָּלוּת. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת בְּמַפַּלְתָּן שֶׁל רְשָׁעִים, וְלא דַּי שֶׁנִּצּוֹל מֵעֵינָם הָרָע אֶלָּא שֶׁגַּם רוֹאֶה בָּהֶם מַה שֶּׁהֵם רָצוּ לִרְאוֹת בּוֹ. וְכָל זֶה נַעֲשֶׂה עַל יְדֵי לִמּוּד זְכוּת שֶׁמְּלַמְּדִין עַל הָרָשָׁע שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְהִתְפַּלֵּל. גַּם עַל יְדֵי זֶה הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם עוֹשֵׂי טוֹב זוֹכִים לִפְנֵי ה', כִּי קדֶם כְּרִיתוּת הָרְשָׁעִים הָיָה פְּנֵי ה' מֻסְתָּר בְּעוֹשֵׂי רָע כְּדֵי לְהַכְרִיתָם, וְעַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה פְּנֵי ה' לְעוֹשֵׂי טוֹב.
אות ט: לָאו כָּל אָדָם יָכוֹל לְתַקֵּן אֶת הַדְּבָרִים הַנַּ"ל בִּתְפִילָּתוֹ וּלְהַכְנִיעַ עַל יְדֵי זֶה אֶת הָרְשָׁעִים כִּי אִם הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל בְּמַעֲלָה מְאד, בִּבְחִינַת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם. וְגַם הוּא צָרִיךְ לַחֲגּר מָתְנָיו מְאד לַעֲמד נֶגֶד הָרְשָׁעִים הַגְּדוֹלִים לְכַלּוֹתָם וּלְבַטְּלָם.
אות י: מִצְוַת חַלָּה הִיא בְּחִינַת יְרֻשַּׁת הָאָרֶץ כַּמְבאָר בִּפְנִים, כִּי עַל יְדֵי מִצְוַת חַלָּה זוֹכִין לְהַמְשִׁיךְ אוֹר זְכוּת אָבוֹת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְגַלּוֹת קְדֻשָּׁתָהּ גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה.
אות יא: עַל פִּי רב הַגְּבהֵי קוֹמָה הֵמָּה כְּסִילִים, וּלְהֵפֶךְ הַקְּטַנֵּי קוֹמָה הֵמָּה בַּעֲלֵי שֵׂכֶל, וְזֶה מוּבָן בַּשֵׂכֶל כַּמְבאָר בִּפְנִים.