קיצור ליקוטי מוהר"ן כ
<< · קיצור ליקוטי מוהר"ן · כ · >>
תורה כ - תשעה תקונין יקירין.
אות א: כָּל מְפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה מְקַבְּלִים מֵהַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר כָּל דְּבָרֶיהָ כְּגַחֲלֵי אֵשׁ, בִּבְחִינַת" "הֲלא כּה דְּבָרִי כָּאֵשׁ" (ירמיה כג, כט). וְהִיא מְסֻבֶּלֶת בְּיִסּוּרִים 'פַּת בַּמֶּלַח תּאכַל וּמַיִם בַּמְּשּׂרָה תִּשְׁתֶּה כְּדַרְכָּהּ שֶׁל תּוֹרָה' (אבות פרק ו). וּכְשֶׁהַנְּשָׁמָה הַזּאת נוֹפֶלֶת מִבְּחִינַת כּה דְּבָרִי כָּאֵשׁ כַּנַּ"ל וּדְבָרֶיהָ נִצְטַנְּנִין אֲזַי נִסְתַּלֶּקֶת. וְאָז נִסְתַּלְּקִין בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה הַנִּמְשָׁכִין עַל יָדָהּ וְהַמְפָרְשִׁים הַנַּ"ל אֵין יְכוֹלִים לְהַשִׂיג שׁוּם בֵּאוּר הַתּוֹרָה וְאָז בָּאָה מְרִיבָה עַל הַצַּדִּיקִים. וּמִזֶּה הִיא עִקַּר הַמַּחֲלקֶת שֶׁבָּעוֹלָם שֶׁחָסֵר הַבֵּאוּר שֶׁהוּא הַתֵּרוּץ עַל קֻשְׁיוֹת וּמְרִיבוֹת.
אות ב: מִי שֶׁרוֹצֶה לְהַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה צָרִיךְ מִתְּחִלָּה לְהַמְשִׁיךְ לְעַצְמוֹ דִּבּוּרִים חַמִּים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ כַּנַּ"ל, וְהַדִּבּוּר נִמְשָׁךְ מִלֵּב הָעֶלְיוֹן בְּחִינַת "צוּר לְבָבִי" (תהלים עג, כו). וְצָרִיךְ לִשְׁפּךְ שִׂיחָה בִּתְפִילָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מִתְּחִלָּה, וְעַל יְדֵי תְּפִילָּתוֹ נִכְמְרוּ רַחֲמֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עָלָיו וְנִפְתָּח לֵב הָעֶלְיוֹן. כִּי עִקַּר הָרַחֲמִים הוּא בַּלֵּב וְנִשְׁפָּע מִשָּׁם דִּבּוּרִים חַמִּים, וְעַל יְדֵי זֶה הַדִּבּוּר מַמְשִׁיךְ בֵּאוּרֵי הַתּוֹרָה גַּם כֵּן מִשָּׁם. וְעַל כֵּן צָרִיךְ כָּל אֶחָד מִמְּפָרְשֵׁי הַתּוֹרָה לְהִתְפַּלֵּל תְּחִלָּה לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כְּדֵי לְעוֹרֵר לֵב הָעֶלְיוֹן לְהַשְׁפִּיעַ עָלָיו דִּבּוּרִים כְּגַחֲלֵי אֵשׁ וְאַחַר כָּךְ יַתְחִיל לְבָאֵר.
אות ג: כְּשֶׁהַצַּדִּיק הָאֱמֶת דּוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אֲזַי קדֶם הַבֵּאוּר הוּא מְקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִם נִשְׁמוֹתֵיהֶם וְשׁוֹפֵךְ שִׂיחוֹ וּתְפִילָּתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וַאֲזַי תְּפִילָּתוֹ תְּפִילַּת רַבִּים וְנִתְקַבֶּלֶת בְּוַדַּאי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "הֵן אֵל כַּבִּיר לא יִמְאָס" (איוב לו, ה). וְעַל יְדֵי הַתְּפִילָּה נִתּוֹסֵף קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה וּמְעוֹרֶרֶת לֵב הָעֶלְיוֹן, וְעַל יְדֵי זֶה מַמְשִׁיךְ בֵּאוּר הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר לָהֶם. נִמְצָא שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד מֵהַנִּמְצָאִים שָׁם חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמְּגַלֶּה לָהֶם אָז. כִּי כָּל מַה שֶּׁיֵּשׁ אָז יוֹתֵר אֲנָשִׁים שָׁם אָז תְּפִילַּת הֶחָכָם שֶׁמְּקַשֵּׁר אֶת עַצְמוֹ עִמָּהֶם יוֹצֵאת מֵהַרְבֵּה נְשָׁמוֹת בְּיוֹתֵר. וּמוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה לְמַעְלָה בְּיוֹתֵר וּמְעוֹרֶרֶת בְּיוֹתֵר לֵב הָעֶלְיוֹן וְנִמְשָׁךְ מִשָּׁם הִתְגַּלּוּת בְּיוֹתֵר, הַכּל לְפִי רב הָאֲנָשִׁים, וְזֶהוּ הַחִלּוּק בֵּין הַלּוֹמֵד מִתּוֹךְ הַסֵּפֶר וּבֵין הַשּׁוֹמֵעַ מִפִּי הֶחָכָם בְּעַצְמוֹ, כִּי הַשּׁוֹמֵעַ הַזֶּה בְּוַדַּאי נִתְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ עִם נִשְׁמַת הֶחָכָם בִּשְׁעַת תְּפִילָּתוֹ כַּנַּ"ל וְיֵשׁ לוֹ חֵלֶק בַּבֵּאוּר הַזֶּה כַּנַּ"ל. גַּם כָּל אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים הָעוֹמְדִים בִּשְׁעַת הַדְּרוּשׁ נִכְנָע רִשְׁעָתָם עַל יְדֵי הַטּוֹב שֶׁבֶּחָכָם הַדּוֹרֵשׁ. וּלְפִי הַהַכְנָעָה כֵּן נִכְנָעִים הָאוֹיְבִים, הַיְנוּ הַקְּלִיפּוֹת הַשּׁוֹכְנִים סְבִיב לֵב הָעֶלְיוֹן. וּבָזֶה מוֹצִיאָם מִתַּחַת רְשׁוּת הַסִּטְרָא אַחֲרָא וּמַכְנִיסָם תַּחַת רְשׁוּת הַקְּדֻשָּׁה.
אות ד: וּכְשֶׁמִּתְפַּלֵּל קדֶם הַדְּרוּשׁ צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל בְּתַחֲנוּנִים, וִיבַקֵּשׁ מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַתְּנַת חִנָּם וְלא יִתְלֶה בִּזְכוּת עַצְמוֹ. אַף עַל פִּי שֶׁעַכְשָׁו נִתְעוֹרֵר מַטֵּה עֻזּוֹ שֶׁל עֲבוֹדָתוֹ, אֵין זֶה הַמַּטֶּה כְּדֵי לְהִתְגָּאוֹת חַס וְשָׁלוֹם אֶלָּא כְּדֵי לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּעֵדָה, כִּי בְּרַבִּים יֵשׁ בָּהֶם טוֹבִים וְרָעִים וְצָרִיךְ לְהַכְנִיעַ הָרַע שֶׁבָּרָעִים כַּנַּ"ל. אֲבָל לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲמד כְּדַל וְכְרָשׁ וִידַבֵּר תַּחֲנוּנִים וְלא יִתְלֶה בְּשׁוּם זְכוּת.
אות ה: וּבִשְׁבִיל זֶה אֵין לְאָדָם לִדְחֹק אֶת עַצְמוֹ עַל שׁוּם דָּבָר אֶלָּא יְבַקֵּשׁ בְּתַחֲנוּנִים. אִם יִתֵּן לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִתֵּן וְאִם לָאו לָאו, וְלא יִתְעַקֵּשׁ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַעֲשֶׂה לוֹ דַּוְקָא רְצוֹנוֹ.
אות ו: וּבִזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיכִין זוֹכִין לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. וְכֵן עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצָאִים אֵצֶל הַצַּדִּיק בְּשָׁעָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ תּוֹרָה וְדוֹרֵשׁ בָּרַבִּים, אֲזַי יֵשׁ לוֹ גַּם כֵּן חֵלֶק בְּהַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ הַצַּדִּיק. וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכֶה גַּם כֵּן לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וַיִּתֵּן לָהֶם אַרְצוֹת גּוֹיִם" וְגוֹ' (תהלים קה, מד).
אות ז: אֲבָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הִיא אַחַת מִשְּׁלשָׁה דְּבָרִים שֶׁבָּאִים עַל יְדֵי יִסּוּרִים (ברכות ה). וְאִי אֶפְשָׁר לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אִם עַל יְדֵי יִסּוּרִים. וְעִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵם הַמּוֹנְעִים הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ. וְעַל יְדֵי הַמְשָׁכַת הַתּוֹרָה כַּנַּ"ל זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ כָּל הַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים. וּכְפִי שְׁלֵמוּת הַתּוֹרָה שֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ בְּתִקּוּן גָּדוֹל בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ כֵן הוּא זוֹכֶה לְהַכְנִיעַ הַמּוֹנְעִים וְהָרְשָׁעִים וְלָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אות ח: מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי בֶּאֱמֶת, דְּהַיְנוּ שֶׁיֵּלֵךְ מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, אִי אֶפְשָׁר כִּי אִם עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כִּי כָּל עֲלִיּוֹת שֶׁצְּרִיכִין לַעֲלוֹת אֶל הַקְּדֻשָּׁה הֵם רַק עַל יְדֵי אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְכֵן כָּל עֲלִיּוֹת הַתְּפִילּוֹת הֵם רַק בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
אות ט: וּכְדֵי לֵילֵךְ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לְהַכְנִיעַ מִתְּחִלָּה הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ וּלְהַעֲנִישָׁם בְּחַרְבָּא וּקְטָלָא. וְכחַ הַזֶּה צְרִיכִין לְקַבֵּל מֵאֱדוֹם הַמְמֻנָּה עַל כָּל הָעֳנָשִׁים וְחֶרֶב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְעַל חַרְבְּךָ תִּחְיֶה" (בראשית כז, מ). וְעַל יְדֵי אוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ נִבְרָאִים כּחוֹת רוּחָנִיּוֹת. וְהֵן הֵן מַלְאָכִים מַמָּשׁ שֶׁמְּקַבְּלִין הַכּחַ מֵאֱדוֹם הַנַּ"ל. וְכחוֹת אֵלּוּ הֵן לְפִי הִתְחַדְּשׁוּת הַתּוֹרָה וְהֶאָרָתָהּ שֶׁנִּתְרַבָּה לְפִי רְבוֹת הַקְּדֻשָּׁה שֶׁנִּתּוֹסֵף לְמַעְלָה כַּנַּ"ל. וּלְפִי רב הַתּוֹרָה כֵּן רִבּוּי הַמַּלְאָכִים, וְכֵן לְהֵפֶךְ כְּשֶׁהַקְּדֻשָּׁה מֻעֶטֶת הַמַּלְאָכִים הַנִּבְרָאִים מֵחִדּוּשֵׁי הַתּוֹרָה הֵן מְעוּטֵי כּחַ, שֶׁאֵין כּחַ בְּיָדָם לְקַבֵּל כּחַ הַנַּ"ל כִּי אִם לְהַכְנִיעַ אֶת הָרְשָׁעִים וּלְהָבִיא מרֶךְ בִּלְבָבָם.
אות י: וְלִפְעָמִים גַּם לְהַכְנִיעָם אֵין לָהֶם כּחַ כִּי אִם לְעוֹרֵר כּחַ הָאֻמּוֹת עֲלֵיהֶם, כְּמוֹ עַכְשָׁו בַּגָּלוּת שֶׁאֵין לָנוּ כּחַ לַעֲנשׁ בְּעַצְמֵנוּ אֶת הָרְשָׁעִים. וְלִפְעָמִים מְסַבֵּב הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְנִיעוֹת וְיִסּוּרִים וּמַחֲלקֶת מֵהָרְשָׁעִים שֶׁעוֹמְדִים עַל הַכְּשֵׁרִים אַנְשֵׁי אֱמֶת, וְאֵין כּחַ בְּיָדָם לַעֲמד כְּנֶגְדָּם כִּי אִם עַל יְדֵי מִשְׁפְּטֵי הָאֻמּוֹת, וְגַם עַל פִּי דִּין תּוֹרָה מֻכְרָחִים לָזֶה. אָז מִצְוָה גְּדוֹלָה לֵילֵךְ לְמִשְׁפְּטֵיהֶם וּלְהִשְׁתַּדֵּל בְּכָל הַכּחוֹת וּבְמָמוֹן לְהַשְׁפִּילָם, כְּדֵי שֶׁעַל יְדֵי זֶה יַעֲלֶה הַמִּשְׁפָּט דִּקְדֻשָּׁה מֵהַקְּלִיפּוֹת וְהַסִּטְרָא אַחֲרָא, בִּבְחִינַת "עַל כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל" (חבקוק א, ד). שֶׁיּוֹצֵא וְנִתְיַשֵּׁר מֵעִקּוּלוֹ.
אות יא: וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכּחַ אֵין לָהֶם כִּי אִם לְהַשְׁתִּיק אֶת הָרְשָׁעִים מוֹצִיאֵי דִּבַּת הָאָרֶץ שֶׁלּא לְדַבֵּר סָרָה בְּפָנֵינוּ וּבְאָזְנֵי הַהֲמוֹן עַם. וְלִפְעָמִים גַּם זֶה הַכּחַ אֵין לָהֶם הַכּל לְפִי מִעוּט הַקְּדֻשָּׁה.
אות יב: עַל פְּגַם הַבְּרִית חֶרֶב בָּא, בִּבְחִינַת "חֶרֶב נוֹקֶמֶת נְקַם בְּרִית" (ויקרא כו, כה).
אות יג: צְעָקָה בְּקוֹל הִיא תִּקּוּן הַבְּרִית, וְזוֹכֶה לְהִתְגַּלּוּת הַדַּעַת, כִּי מִתְּחִלָּה כְּשֶׁהָיָה הַבְּרִית פָּגוּם הָיָה הַדַּעַת פָּגוּם.
אות יד: וּבִשְׁבִיל זֶה אוֹמְרִים אֶת הַהַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח בְּקוֹל רָם. כִּי הַגְּאֻלָּה הָיְתָה עַל יְדֵי קוֹל, בִּבְחִינַת "וַיִּשְׁמַע אֶת קוֹלֵנוּ" (במדבר כ). וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרֵאת בְּשֵׁם הַגָּדָה, לְהוֹרוֹת עַל שֶׁהִיא תִּקּוּן הַבְּרִית, בִּבְחִינַת וַיַּגֵּד לָכֶם אֶת בְּרִיתוֹ (דברים ד, יג). וְעִקַּר הַמִּצְוָה בְּיַיִן, לְהוֹרוֹת עַל תִּקּוּן הַדַּעַת, בִּבְחִינַת חַמְרָא וְרֵיחָנִי פַּקְחִין (סנהדרין ע). כִּי גָּלוּת מִצְרַיִם הָיְתָה עַל פְּגַם הַבְּרִית כַּמּוּבָא שֶׁהוּא פְּגַם הַדַּעַת, וְגַם יַיִן שֶׁל אַרְבַּע כּוֹסוֹת הוּא תִּקּוּן הַדַּעַת שֶׁהוּא תִּקּוּן הַבְּרִית.
אות טו: הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְדַקְדֵּק עִם הַצַּדִּיקִים כְּחוּט הַשַׂעֲרָה (יבמות קנא). וּכְשֶׁפּוֹגְמִים כְּחוּט הַשַׂעֲרָה אֲזַי אֵין כּחַ בְּיָדָם לְהַמְשִׁיךְ תּוֹרָה הַנַּ"ל.
אות טז: כְּשֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲזַי נִקְרָא גִּבּוֹר תַּקִּיף, כִּי קדֶם שֶׁבָּא לִבְחִינַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, אֲזַי "אַל יִתְהַלֵּל חֹגֵר כִּמְפַתֵּחַ" (מלכים א, כ, יא). אֲבָל אַחַר כָּךְ כְּשֶׁנּוֹצֵחַ אֲזַי נִקְרָא אִישׁ מִלְחָמָה, (וְעַל כֵּן גַּם בַּזְּמַן הַזֶּה עִקַּר נִצְחוֹן הַמִּלְחָמָה הוּא לָבוֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בִּפְשִׁיטוּת. כְּמוֹ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹסְעִים לְשָׁם עַכְשָׁו לְתוֹךְ הַבָּתִּים וְהַדִּירוֹת הַנִּמְצָאִים שָׁם, וּצְרִיכִים לִהְיוֹת מְרֻצִּים לָבוֹא לְשָׁם אֲפִילּוּ בְּדַחֲקוּת וַאֲפִילּוּ רַגְלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "לֶךְ לְךָ" בִּבְחִינַת הֲלִיכָה בְּרַגְלַיִם דַּיְקָא).