קטע:רשב"ם על בראשית לז ב

(בראשית לז ב): "אלה תולדות יעקב" – ישכילו ויבינו אוהבי שכל, מה שלימדונו רבותינו כי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג א). אף כי עיקרה של תורה באת ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט ההגדות וההלכות והדינין, על ידי אריכות הלשון, ועל ידי שלושים ושתים מידות של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי, ועל ידי שלוש עשרה מידות של רבי ישמעאל.

והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר, ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא; ולפי שאמרו חכמים (ברכות כח ב): "אל תרבו בניכם בהגיון", וגם אמרו (בבא מציעא לג א) "העוסק במקרא – מידה ואינה מידה, העוסק בתלמוד – אין לך מידה גדולה מזו". ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות, וכדאמרינן במסכת שבת (סג א): הוינא בר תמני סרי שנין, וגרסינ' כולה תלמודא, ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו.

וגם רבינו שלמה אבי אמי, מאיר עיני גולה, שפירש תורה נביאים וכתובים – נתן לב לפרש פשוטו של מקרא. ואף אני שמואל ב"ר מאיר חתנו זצ"ל, נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי שאילו היה לו פנאי – היה צריך לעשות פירושים אחרים לפי הפשטות המתחדשים בכל יום.

ועתה יראו המשכילים מה שפירשו הראשונים: אלה תולדות יעקב – אלו מקראות ומאורעות שאירעו ליעקב. והנה זה הבל הוא...