רש"י על שמות לג ז

"ומשה" - מאותו עון והלאה

"יקח את האהל" - ל' הווה הוא לוקח אהלו ונוטהו מחוץ למחנה אמר מנודה לרב מנודה לתלמיד

"הרחק" - אלפים אמה כענין שנאמר (יהושע ג) אך רחוק יהיה ביניכם וביניו כאלפים אמה במדה

"וקרא לו" - והיה קורא לו אהל מועד הוא בית ועד למבקשי תורה

"כל מבקש ה'" - מכאן למבקש פני זקן כמקבל פני השכינה

"יצא אל אהל מועד" - כמו יוצא ד"א והיה כל מבקש ה' אפי' מלאכי השרת כשהיו שואלים מקום שכינה חבריהם אומרים להם הרי הוא באהלו של משה