קטע:רש"י על שמואל ב כ ח

"מצומדת על מתניו" - סמוכה מאוד לגופו לרוחב מתניו שלא כדרך חוגרי חרב כדי שתהא נוחה ליפול ולא יצטרך להוציאה מתערה

"והוא יצא" - כנגד עמשא

"ותפול" - החרב מתערה לפי שהיתה חלקה ולטושה ואינה תלויה לצד ירכו אלא לרוחב מתניו וכמעט ששח עצמו לצד הארץ נפלה מתערה ואחזה בימינו ולא הכיר עמשא בדבר

"כאשר ראה כל הבא עליו ועמד" - כאשר ראה האיש שכל הבא עליו היה עומד