קטע:רש"י על משלי יט יז

"מלוה ה' חונן דל וגמולו ישלם לו" - כשיחלה ויטה למות צדקתו מליצה עליו לפני מדת הדין לומר העני היתה נפשו מפרכסת לצאת ברעב וזה פרנסה והחזירה לגופה אף אני אחזיר לו נפשו