קטע:רש"י על משלי יד י

"לב יודע מרת נפשו" - טרחו ויגיעו שעמל בתורה, לפיכך "בשמחתו לא יתערב זר" - כשיקבל שכרו לעתיד.

דבר אחר:

"לב יודע מרת נפשו" - ישראל, שהם מרי נפש בגלות, והיו נהרגים על קדושת השם. "ובשמחתו לא יתערב זר" - לעתיד.