קטע:רש"י על ירמיהו טו ב

"אשר למות למות, ואשר לחרב לחרב, ואשר לרעב לרעב, ואשר לשבי לשבי" - כל המאוחר בפסוק קשה מחבירו:

  • חרב קשה ממוות, מיתת חרב מנוולת ומיתה על מטתו אינה מנוולת, וכן הוא אומר (תהלים קטז טו): "יקר בעיני ה' המותה לחסידיו".
  • רעב קשה מחרב, שזה מצטער וזה אינו מצטער, וכן הוא אומר (איכה ד ט): "טובים היו חללי חרב מחללי רעב".
  • שבי - כולהו איתנהו בגוה.

-

הערהעריכה

ראו (ירמיהו מג יא): "ובאה והכה את ארץ מצרים אשר למות למות ואשר לשבי לשבי ואשר לחרב לחרב", וצריך עיון.