קטע:רש"י על ויקרא ה יט

"אשם הוא אשם אשם" - הראשון כולו קמץ שהוא שם דבר והאחרון חציו קמץ וחציו פתח שהוא ל' פעל וא"ת מקרא שלא לצורך הוא כבר נדרש הוא בת"כ

"אשם אשם" - להביא אשם שפחה חרופה שיהא איל (בן שתי שנים) יכול שאני מרבה אשם נזיר ואשם מצורע תלמוד לומר הוא