קטע:רש"י על הושע יא ו

"וחלה חרב" - ותנוח חרב בעריו

"וכלתה בדיו ואכלה" - וכלתה גבוריו ותאכלם

"ממועצותיהם" - נקוד שני טעמים בו הטיפחא בו הסילוק לפי שהוא דיבור בפני עצמו וכן להחלו דלא יטמא בעל בעמיו (ויקר' כא) וכן לדורותיכ' דשמן משחת קודש (שמות ל)