קטע:רש"י על הושע ז ד

"בוערה מאופה" - שהוסקה מיד הנחתום כן יצרם בוער בקרבם

"ישבות מעיר" - י"ת מה שתירגם ואיני יכול ליישב בו לשון המקרא ולפי משמעו ישבות יצרם הרע שהיה מעירם

"מלוש בצק עד חומצתו" - משחשב בלבו את הרעה כיצד יעשה אותה הוא שובת וישן עד הבוקר שהוא יכול לעשותה כמו שהאופה שובת מלוש בצק עד שהחמיצה שהוא יכול לאפות וכן הוא אומר (במיכה ב) הוי חושבי און ופועלי רע כל משכבותם כאור הבקר יעשוה