קטע:רש"י על דברים טו יט

"כל הבכור וגו' תקדיש" - ובמקום אחר הוא אומר לא יקדיש שנא' (ויקרא כז) אך בכור אשר יבכר לה' וגו' הא כיצד אינו מקדישו לקרבן אחר וכאן למד שמצוה לומר הרי אתה קדוש לבכורה (ערכין כט) ד"א א"א לומר תקדיש שכבר נאמר לא יקדיש וא"א לומר לא יקדיש שהרי כבר נאמר תקדיש הא כיצד מקדישו אתה הקדש עלוי ונותן להקדש כפי טובת הנאה שבו

"לא תעבוד בבכור שורך ולא תגוז וגו'" - אף החלוף למדו רבותינו שאסור אלא שדבר הכתוב בהווה