קטע:רש"י על בראשית מט י

"לא יסור שבט מיהודה" - מדוד ואילך אלו ראשי גליות שבבבל שרודים את העם בשבט שממונים ע"פ המלכות (סנהדרין ה)

"ומחקק מבין רגליו" - תלמידים אלו נשיאי א"י

"עד כי יבא שילה" - מלך המשיח שהמלוכה שלו וכן ת"א ומ"א שילו שי לו שנא' (תהלים עו) יובילו שי למורא

"ולו יקהת עמים" - אסיפת העמים שהיו"ד עיקר היא ביסוד כמו יפעתך ופעמים שנופלת ממנו וכמה אותיות משמשות בלשון זה והם נקראים עיקר נופל כגון נו"ן של נוגף ושל נושך ואל"ף (איוב יג) שבאחותי באזניכם (יחזקאל כא) ושבאבחת חרב (והוא ל' חרב ופי' אימת חרב והוא לשון זיין) (מ"ב ד) ואסוך שמן אף זה יקהת עמים אסיפת עמים שנא' (ישעיהו יא) אליו גוים ידרושו ודומה לו (משלי ל) עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם לקבוץ קמטים שבפניה מפני זקנתה ובגמ' דיתבי ומקהו אקהתא בשוקי דנהרדעא דפומבדיתא במס' (יבמות דף קי) ויכול היה לומר קהיית עמים