קטע:רש"י על בראשית ח א

"ויזכור אלהים" - זה השם מדת הדין הוא ונהפכה למדת רחמים ע"י תפלת הצדיקים ורשעתן של רשעים הופכת מדת רחמים למדת הדין שנאמר (בראשית ו) וירא ה' כי רבה רעת האדם וגו' ויאמר ה' אמחה והוא שם מדת רחמים

"ויזכור אלהים את נח וגו'" - מה זכר להם לבהמות זכות שלא השחיתו דרכם קודם לכן ושלא שמשו בתיבה

"ויעבר אלהים רוח" - רוח תנחומין והנחה עברה לפניו

"על הארץ" - על עסקי הארץ

"וישכו" - כמו (אסתר ב) כשוך חמת המלך ל' הנחת חמה