קטע:רש"י על בראשית ג א

"והנחש היה ערום" - מה ענין זה לכאן היה לו לסמוך ויעש לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם אלא ללמדך מאיזו סבה קפץ הנחש עליהם ראה אותם ערומים ועוסקים בתשמיש לעין כל ונתאוה לה

"ערום מכל" - לפי ערמתו וגדולתו היתה מפלתו ערום מכל ארור מכל (ב"ר)

"אף כי אמר וגו'" - שמא אמר לכם לא תאכלו מכל וגו' ואע"פ שראה אותם אוכלים משאר פירות הרבה עליה דברים כדי שתשיבנו ויבא לדבר באותו העץ