קטע:רמב"ן על שמות לו ג

"ויקחו מלפני משה" - הנה ביום אחד הביאו כל הנדבה הזאת (לעיל לה כב-כט) אל אהל מועד שהוא של משה והחכמים לקחו בו ביום מלפניו ובמחרת בהשכמה וכן בשני הביאו אליו עוד אל אהלו נדבה והוא צוה להביא אותה אל האומנים עד שאמרו לו שהם מרבים להביא והיתה דים והותר ולא היה היתרון דבר חשוב שיספר בפרשת אלה פקודי מה עשו בו אולי היה מונח באהל לחזק בה את בדק המשכן או לעשות בה כלי שרת כאשר יעשו במקדש במותרות (שקלים פ"ד ה"ד) והזכיר הכתוב (פסוק ה) מרבים העם להביא לשבח את העם המביאים בנדבתם ולפאר החכמים בנאמנותם וגם הנגיד עליהם משובח בזה שהעביר קול במחנה למנעם כי אין לו חפץ בכספם וזהבם כשאר המושלים בעמם כענין שאמר לא חמור אחד מהם נשאתי (במדבר טז טו)