פתיחת התפריט הראשי

"ולא יזח החושן" - לשון נתוק ולשון ערבי הוא כדברי דונש בן לבראט לשון רש"י והקרוב אלי כי הוא כמו יסח מן בית גאים יסח ה' (משלי טו כה) ובוגדים יסחו ממנה (שם ב כב) ענין נתיצה ונתוק בחלוף הסמ"ך והזי"ן כמו יעלזו חסידים בכבוד (תהלים קמט ה) נתעלסה באהבים (משלי ז יח) ונתצתם את מזבחותם (דברים יב ג) נתסו נתיבתי (איוב ל יג) וכן ושמרתם את משמרת הבית מסח (מלכים ב יא ו) מהנתץ יזהירם שלא יפרד אחד מהם וינתץ את המשמר ואולי גם כן ולמזח תמיד יחגרה (תהלים קט יט) להרס ונתיצה יאמר שיחגור הקללה תמיד עד שיהרס וינתץ בה כאשר אחרים מתאזרים בחגורתם אין מזח עוד (ישעיהו כג י) אין הריסה עוד יאמר לצור עברי באנשי ארצך כיאור אל ארץ תרשיש שהיתה סוחרתך ואין הריסה ופירוד עוד שלא יפרד אחד מכלכם משם ולא ישוב לצור כי תחרב לגמרי הנפרד ממעמד חביריו יקרא הורס כלשון אל יהרסו אל ה' לראות (לעיל יט כד) וכתיב ממעמדך יהרסך (ישעיהו כב יט) וכן ומזיח אפיקים רפה (איוב יב כא) נתיצת האפיקים הם הנחלים השוטפים והורסים ההרים והגאיות ומזח בשקל מצח שניהם בעלי הנו"ן כי הוא מלשון נצוח כי חוזק הראש במצח