רמב"ן על שמות כג יג

"ובכל אשר אמרתי אליכם תשמרו" - פירש רש"י לעשות כל מצות עשה באזהרה שכל שמירה שבתורה אזהרה היא במקום לאו ולפי דבריו יצטרך הרב לומר שיהיה לאו שבכללות שאם לא כן היו לוקין על כל עשה ועשה שבתורה אבל בזה הלאו שיכלול דברים רבים ולא יזכיר שם העבירה כלל הכל מודים שאין לוקין בו אבל כבר אמרו השמר דעשה עשה (עירובין צו) וא"כ לא הוסיף בכאן אלא עשה ובמכילתא (כאן) נחלקו במקרא זה ודרשוהו בפנים רבים ועל דרך הפשט טעמו בכל אשר אמרתי אליכם מאלהים אחרים תשמרו כי הכתוב נקשר בסופו יאמר מכל האזהרות הרבות אשר אמרתי אליכם מאלהים אחרים תשמרו מאד שלא תעבדום ולא תשתחוו להם ותחרימו הזובח להם ולא תעשו פסל וכל תמונה ועוד תשמרו שלא תזכירו שם אלהותם להזכיר "כמוש אלהי מואב" "מלכום אלהי בני עמון" (מלכים א יא לג) "אשימא אלהי חמת" (שם ב יז ל) לא ישמע על פיך שמם אפילו בלא זכר אלהות להזכיר מלכום ואשימא כלל אבל תכנה אותם לגנאי "שקוץ מואב" (שם א יא ז) "תועבת בני עמון" (שם ב כג יג) או לא ישמע בפי עובדיו על דברך כענין שאמרו רבותינו (סנהדרין סג) שלא יעשה שותפות עם הגוי וישבע לו בע"ז שלו ויתכן שיהיה לא תזכירו יוצא שלא תזכיר אותו לעובדיו לאמר באלהיך עשה עמי חסד ולא ישמע על פיך זכר שמו כלל והוא שנאמר בספר יהושע (כג ז) ובשם אלהיהם לא תזכירו ולא תשביעו ולא תעבדום הוסיף שם לבאר כי האזהרה שלא יזכיר או ישביע שום אדם באלוהי הנכר