רמב"ן על שמות כג יא

"תשמטנה ונטשתה" - "תשמטנה - מעבודה, ונטשתה - מאכילה אחר זמן הביעור. דבר אחר: תשמטנה - מעבודה גמורה כגון חרישה וזריעה, ונטשתה - מלזבל ומלקשקש"; לשון רש"י.

ואיננו נכון. כי לא הוזהרנו מן התורה אלא על חרישה וזריעה, אבל המקשקש והמזבל ואפילו מנכש ועודר וכוסח וכל שאר עבודות קרקע אינו אסור מן התורה. וכך העלו בתחילת מסכת מועד קטן בפרק משקין, דחרישה וזריעה אסר רחמנא, אבל תולדות לא אסר רחמנא, וכלהו מדרבנן, וקרא אסמכתא בעלמא הוא. וכן הביעור אינו נלמד מן המקרא הזה.

ור' אברהם אמר: "תשמטנה - שמוט כל בעל משה ידו, ונטשתה - שלא תזרע את ארצך". ואינו כלום.

אבל הכתוב דבק בראשון; אמר: שש שנים תזרע ותאסוף התבואה, והשביעית תשמטנה - שלא תזרע את ארצך, ונטשתה - שלא תאסוף את תבואתה, אבל תעזבנה ואכלו אביוני עמך וחיות השדה פרי העץ ותבואת הכרם. וכן (נחמיה י לב): "ונטוש את השנה השביעית".