קטע:רמב"ן על שמות כא טו

"ומכה אביו ואמו מות יומת" - כבר למדו חכמים שמיתתו בחנק (סנהדרין פד) ולכך סמך לו וגונב איש ומכרו שגם הוא באותה מיתה והפריש ממנו ומקלל אביו ואמו מפני שהוא בסקילה שנאמר בו אביו ואמו קלל דמיו בו (ויקרא כ ט) וכל מי שנאמר בו כלשון הזה הוא בסקילה (סנהדרין סו) נלמד ממה שכתוב באבן ירגמו אותם דמיהם בם (ויקרא כ כז) והחמיר במיתת המקלל יותר ממיתת המכה מפני שחטא הקללה מצוי יותר שהכסיל כאשר יכעוס והתקצף וקלל במלכו ובאביו ואמו תמיד כל היום והעבירה כפי מציאותה תמיד צריכה ייסור גדול או מפני שיש בקללה חטא גדול יותר שהיא בהזכרת ה' (שבועות לו) והנה צריך להענישו על חטאו באביו ואמו ועל אשר נשא שם ה' אלהיו לפשע וחטא והגאון רב סעדיה אמר כי הכניס דבר הגונב איש ביניהן בעבור כי על הרוב הנגנבים הם קטנים ויגדלו במקום אחר ולא יכירו אבותם ויבא שיכום ויקללום ולכן ראוי להעניש הגנב במיתה כהם כי העונש הוא עליו