קטע:רמב"ן על שמות טז יד

"דק מחספס" - על דעת אונקלוס מן מחשוף הלבן (בראשית ל לז) חשף ה' (ישעיהו נב י) בחלוף השי"ן בסמ"ך ועין הפועל כפולה

"דק ככפור" - הוא הנופל בימי הקור וכן כפור כאפר יפזר (תהלים קמז טז) ותרגום אונקלוס דעדק כגיר כגלידא על ארעא וכתב רש"י ז"ל כאבני גיר והוא מין צבע שחור כדאמרינן גבי כסוי הדם (חולין פח) הגיר והזרניך דעדק כגיר דגלידא על ארעא דק היה כגיר ושוכב מוגלד כקרח על הארץ וכן פירושו דק ככפור שטוח וקלוש ומחובר כגליד דק שהיה מגליד גלד דק מלמעלה ומה שתרגם אונקלוס תוספת הוא על לשון העברית ואין לו תיבה בפסוק

"ואין" - כל זה נכון כי הגיר הוא העפר הלבן הנדבק לאבנים וינפצו אותו וטחין בו הכותלים בסיד והוא לבן מאד וטוב מן הסיד לטוח על הקירות וכן כתוב (דניאל ה ה) על גירא די כתל היכלא ועל כן ייחס בו המן שהוא לבן ומפוזר על הארץ כגיר המנופץ ואונקלוס תרגם במלת כפור בשני פנים עשאו תחלה מן וכפרת אותו מבית ומחוץ בכופר (בראשית ו יד) ולכן אמר כגיר שבו טחין ומכסים ועשאו עוד מן כפור כאפר יפזר (תהלים קמז טז) שהוא הקרח הדק היורד בקור כמו שתרגם וקרח בלילה (בראשית לא מ) וגלידא נחית עלי בליליא וממנו מינים והאחד יקרא גליד כמו ששנינו במשנה מקואות (ז א) אלו מעלין ולא פוסלין השלג והברד והכפור והגליד וכן יתרגם אונקלוס בשני פנים בכתובים רבים אבל בנוסחאות הבדוקות מן התרגום כתוב בהן דעדק דגיר כגלידא על ארעא ופירושו עשוי חמרים חמרים כגליד על ארעא והוא האמת שאם היה מלשון גיר היה מתורגם כגירא דגלידא כי כן דרך הלשון ההוא