קטע:רמב"ן על שמות טו א

"אז ישיר משה" - לשון רבינו שלמה כשראה הנס עלה בלבו שישיר שירה וכן עשה ויאמרו לאמר וגו' וכן אז ידבר יהושע (יהושע י יב) כשראה הנס אמר לו לבו לדבר וכן עשה ויאמר לעיני ישראל וכן שירת הבאר שפתח בה אז ישיר ישראל (במדבר כא יז) פירש אחריו עלי באר ענו לה וכן ובית יעשה לבת פרעה (מלכים א ז ח) חשב בלבו לעשות לה הבית אז יבנה שלמה (שם יא ז) פירשוהו חכמי ישראל (סנהדרין צא) שבקש לבנות ולא בנה זהו לישב פשוטו ומה יאמר הרב בפסוק יעשו עגל בחורב (תהלים קו יט) כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון (שם עח מ) וכל המזמור כן יהרג בברד גפנם (שם מז) ישלח בהם ערוב (שם מה) וכן ומאין יבאו אליך (מלכים ב כ יד) מן המכים אשר יכוהו ארמים (שם ח כט ט טו) וכן ומשה יקח את האהל (להלן לג ז) כי איננו לשון הוה שלא לקחו אלא פעם אחת אבל דרך הלשון הוא לומר עתיד במקום עבר וכן יאמרו במקומות רבים ההפך והטעם כי מנהג הלשון שהמספר ענין יעמיד עצמו בזמן שיחפוץ וירמוז למעשה ממנו פעם יעמיד עצמו בזמן המעשה וידבר בו בענין הווה ועומד עליו בתחלתו ויאמר "ישיר ישראל" כאלו משוררים לפניו וכן כלם ופעם יאחר עצמו ויאמר זה נעשה כבר והכל לאמת ענין ולכן רוב שיבא זה יהיה בענין הנבואות כי גאה גאה על השירות ועל כל מה שאקלס בו עוד יש בו נוספות לשון רש"י עשאו לשון רוממות וגודל ואולי כן הוא וכמוהו ופה ישית בגאון גליך (איוב לח יא) כי גאו המים (יחזקאל מז ה) ויגאה כשחל תצודני (איוב י טז) לשון גדל ורבוי והנכון דעת אונקלוס לשון גאות ממש כי נתגאה על הסוס שמתגאה במלחמה ועל הגבור הרוכב בו כי את שניהם רמה בים וכן וברוב גאונך (פסוק ז) וכן כלם לשון גאות כי המתגאה ירומם עצמו במעלה