קטע:רמב"ן על שמות ד ט

"והיו המים אשר תקח מן היאור והיו לדם ביבשת" - "והיו" שני פעמים נראה בעיני אילו אמר והיו המים אשר תקח מן היאור לדם ביבשת שומע אני שבידו הם נהפכים לדם ואף כשיהיו בארץ יהיו כהוייתן עכשיו "והיו" האחרון מלמדנו שלא יהיו דם עד שהיו ביבשה לשון רבי שלמה ואין המשמעות הזה כן כדברי הרב ואין צריך למדרשו שכבר מצאו בעלי הלשון (הרד"ק בס' המכלול סא א) שדרך הרבה מקראות לכפול תיבות לנחץ ולחזק או בעבור מיצוע ארוך שבא ביניהם וכמוהו והיה ערכך מבן עשרים שנה ועד בן ששים שנה והיה ערכך הזכר חמשים שקל כסף (ויקרא כז ג) וכן וכי יבא הלוי מאחד שעריך מכל ישראל אשר הוא גר שם ובא בכל אות נפשו (דברים יח ו) החזיר ובא פעם שנית בעבור שהאריך בנתים וכן ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה ויאמר בילדכן וגו' (לעיל א טו טז) ויאמר אלהים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב (בראשית מו ב) וכענין הזה רבים