קטע:רמב"ן על ויקרא א יז

"בכנפיו" - עם כנפיו, אינו צריך למרוט כנפי נוצתו. כנפיו נוצה ממש-- לשון רש"י. ואיננו נכון. שאם כן לא יזכיר הכתוב מאי זה מקום ישסע אותו, אם מלפניו או מגבו.   אבל פירושו ושסע אותו במקום כנפיו, כי הבי"ת, בי"ת הכלי כאמרך "בארון" "בבית" או "בשדה". ואין כנפיו נוצה, אבל הוא ככל הכנפים שבכתוב - "כל צפור כל כנף" (בראשית ז יד), "יפרוש כנפיו לתימן" (איוב לט כו); וכן "בכנף מעילו" (שמואל א טו כז). ונוצה הוא השער אשר על גוף העופות כענין שכתוב (יחזקאל יז ג) "הנשר הגדול גדול הכנפים ארך האבר מלא הנוצה". וכן שנינו (טהרות א ג) הכנפים והנוצה טמאות ומטמאות ומצטרפות, ואמרו (תורת כהנים (אחרי מות פרק יב מ"ב)) פרט לחרטום ולצפרנים ולכנפים ולנוצה.