פתיחת התפריט הראשי

קטע:מצודות על משלי ל יד

מצודת דוד

"דור חרבות" - אף אם הדור ההוא שניו דומים לחרבות ומתלעותיו למאכלות, לאכול בהם את העניים לכלותם מן הארץ ולהשחית את האביונים מבני אדם, ר"ל אוכלים בכל פה ומשחיתים אביונים עד כי לא יחשבו מן בני אדם, וגדלה אם-כן רעתם עד מאוד, ואף אם כל אלה בהם, עם-כל-זה אל תלשן ביניהם.

מצודת ציון

"חרבות" - מלשון חרב.

"ומאכלות" - סכינים, כמו (בראשית כב): "ויקח את המאכלת".

"מתלעותיו" - הם השינים הפנימים, וכן (איוב כט): "מתלעות עול".