קטע:מצודות על משלי כח כא
מצודת דוד
"הכר" - לא טוב לדיין להכיר פני האחד ולכבדו, כי בזה יסתתמו טענות בעל דינו, בחשבו שדעת הדיין קרובה אליו ויאמין לו ויזכהו בדין.
"ועל פת לחם" - רוצה לומר: היתכן שבעבור מתנה מועטת שחושב הדיין לקבל ממי שמכיר לו פנים, שיפשע בנפשו להוציא המשפט מעוקל?!
מצודת ציון
"גבר" - איש.