קטע:מצודות על משלי כו כח

מצודת דוד

"לשון שקר" - איש שקר ישנא את הנדכאים בשקריו, ואף אם לא גמלוהו רע, כי יחשוב שאויבים המה לו על כי נדכאו בשקריו; אבל פה חלק ידחה את השנאה ההיא, ר"ל אם ידבר אליו חלקלקות להראות בעצמם כאלו אינם יודעים מדברי שקריו, אז השנאה ההיא נדחית מעצמה.

מצודת ציון

"דכיו" - ענין שבירה וכתיתה, כמו (במדבר יא): "או דכו במדוכה".

"מדחה" - מלשון דחיה.