קטע:מצודות על משלי יא כט

מצודת דוד

"עוכר ביתו" - העצל, אשר בעבור עצלותו עוכר ומשחית בני ביתו כי לא מצאה ידו לתת להם די מחסורם, הנה בזה יתרבה המריבה והכעס, וכאילו ינחל לעצמו רוח הכעס. וסוף הדבר יהיה, אשר האויל הזה יהיה עבד לחכם לב להחיות נפש עצמו.

מצודת ציון

"רוח" - ענינו כעס, כמו (זכריה ו): "הניחו את רוחי".