פתיחת התפריט הראשי

קטע:מצודות על משלי יא יז

מצודת דוד

"גומל נפשו" - מי שגומל טוב לנפשו המתאווה, לתת לה די מחסורה ההכרחי להחיותה ולהעמידה במצב הבריאות, הוא בודאי איש חסיד, כי כאשר יחמול על נפשו כן יחמול על נפש הזולת. אבל העוכר בשר עצמו ומרעיב עצמו כי יחוס על הממון, כל-שכן שהוא אכזרי על הזולת.

מצודת ציון

"ועוכר" - ענין השחתה ובלבול, כמו (בראשית לד): "עכרתם אותי".

"שארו" - בשרו, כמו (תהלים עח): "אם יכין שאר".