קטע:מצודות על ירמיהו טו ט

מצודת דוד

"בושה וחפרה" - והיא יושבת בגולה בבושה וכלימה

"ושאריתם" - השארית הנשארה מעדת ישראל הם יהודה ובנימין אתן גם אותם לחרב לפני אויביהם

"בא שמשה" - שקעה שמשה כשהיה עוד היום גדול ר"ל הושפל גדולתה במהירות בלא זמנה

"נפחה נפשה" - היה לה דאבון נפש

"אמללה" - כבר גלתה שומרון ועשרת השבטים שגדלה ז' משפחות מלכים רשעים והם ירבעם בן נבט וביתו בעשא וביתו עמרי וביתו יהוא וביתו מנחם וביתו פקח וביתו הושע בן אלה וביתו

מצודת ציון

"אמללה" - ענין כריתה כמו אומלל אני (תהלים ו)

"נפחה נפשה" - ענין דאבון נפש וכן ותקותם מפח נפש (איוב יא)

"בא" - ענין שקיעה כמו כי בא השמש (בראשית כח)

"וחפרה" - ענין כלימה וכן וחפרה הלבנה (ישעיהו כד)

"ושאריתם" - מלשון שארית ושיור