פתיחת התפריט הראשי

קטע:מצודות על יונה ד י

מצודת דוד

אתה חסת – הנה אתה חסת ונצטערת על אבידת הקיקיון, אשר אתה לא עמלת בו בחרישה ובזריעה, ולא גידלת אותו להשקותו ולזבלו. כי הדרך שאדם חס ומצטער על אבידת דבר שעמל בו, ולא כן יחוס ויצטער על אבידת דבר שלא עמל בו.

שבן לילה היה – רוצה לומר, ועוד, שבלילה אחד גדל וצמח, ומיד בלילה שאחריה נאבד, כי בעלות השחר היכהו התולעת עד לא זרחה השמש. וכאומר: הלוא אין לחוס על דבר הנעשה מהר ולא עמד זמן רב:

מצודת ציון

חסת – מלשון חס וחמלה.

עמלת – מלשון עמל ויגיעה.

גדלתו – עניין הצמחה.

שבן – בן בחיר"ק כמו בן בסגו"ל, וכן "בן נון" (יהושע א ועוד). ורוצה לומר, בזמן לילה, וכן: "כבש בן שנתו" (ויקרא יב).

אבד – נאבד: