קטע:מצודות על חבקוק א ח

מצודת דוד

"ופשו פרשיו" - פרשיו מתרבים בכל יום ואינם מתמעטים כי אין מי מהם נופל במלחמה

"ופרשיו מרחוק יבואו" - ר"ל עם היות שפרשיו באו ממקום רחוק לא ייגעו ולא ייעפו בדרך אבל יעופו כמו הנשר הממהר לעוף להשיג האוכל

"וחדו" - הכשדים עצמם יחדו שניהם לטרף טרף במהירות רב יותר מן הזאבים הטורפים בערב הממהרים לטרוף בעבור הרעבון שלא אכלו כל היום

"וקלו" - למהר לרוץ במלחמה

מצודת ציון

"מנמרים" - שם חיה קלת המרוץ

"וחדו" - ענין שנון וחריפות כמו כחרב חדה (ישעיהו מט)

"ופשו" - ענין רבוי כמו כי תפושו (ירמיהו נ)

"פרשיו" - הם הרגילים לרכוב על הסוסים

"יעפו" - מלשון עפיפה ופריחה

"חש" - ענין מהירות כמו חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט)