קטע:מצודות על הושע ג ב

מצודת דוד

"וחומר וגו'" - השעורים נתן למאכלם ולפי שהיתה זונה ועשתה מעשה בהמה לפיכך נתן לה למאכלה מאכל בהמה וכעין זה אמרו רז"ל על מנחת סוטה שהיתה מקמח שעורים ולפי הרמז יאמר שהמקום הבטיח את ישראל לקחת אותם לו לעם באחרית הימים והבטחה ההיא היתה ביד ט"ו נביאי ישראל הראשון דוד המלך בספר תהילים בכמה מזמורים והב' ישעיהו בנבואותיו והג' ירמיהו והרביעי יחזקאל והחמישי הושע והששי יואל והשביעי עמוס והשמיני עובדיה והתשיעי מיכה והעשירי חבקוק והאחד עשר צפניה והשנים עשר דנייאל והשלשה עשר חגיי והארבעה עשר זכריה והחמשה עשר מלאכי כי הם לבד נבאו על הגאולה העתידה ולא עוד ואמר כסף כי אל נבואותיהם נכספה וגם כלתה נפשם של ישראל וגם החומר והלתך ירמוז על הנביאים ההם כי בחומר ולתך יש חמשה עשר איפות כמספר הנביאים ההם אשר הבטיחו לישראל שגם בהיותם בארץ אחרת לא יעזבם ה' ויתן להם מחיה אולם לא בהשפעה מרובה ולזה מרמז השעורים שאינם נאכלים אלא מדוחק

"ואכרה לי" - קניתי לי אשה כזאת ר"ל קדשתיה בחמשה עשר כסף

מצודת ציון

"ואכרה" - ענין קנין כמו וגם מים תכרו (דברים ב')

"כסף" - הוא מלה משותפת על הכסף ממש ועל התאוה כמו למעשה ידיך תכסוף (איוב י"ד)

"וחומר" - הוא הכור בת עשרה איפות והאיפה ג' סאים

"ולתך" - הוא חצי הכור חמשה איפות