קטע:מצודות על איוב לח יב

מצודת דוד

"המימיך" - האתה צוית מימיך את השמש המשליך ניצוציו להאיר הבקר טרם יגלה הוא על פני הארץ האם צויתו מעולם ללכת ולבלי ינוח וכאומר הלא מעצמו יתנועע בכל עת ולא ישקוט ולא ינוח ואם לא היה נכנע לי לקיים גזרתי היה א"כ ראוי לו לנוח בזמן מן הזמנים

"ידעת" - הידעת את השמש המביא השחר איה מקומו אשר ישכן שם וכאומר הלא אין לו מקום לנוח והוא כפל ענין במ"ש

מצודת ציון

"שחר" - הוא כמו בקר