"יבלו" - הזקינו ימיהם בטובה וכאשר בא עתם ירדו לקבר ברגע מבלי אריכת המכאוב
"יבלו" - ענין זקנה כמו אחרי בלותי (בראשית יח)
"יחתו" - ירדו וכן שמה הנחת (יואל ד)