קטגוריה:תהלים קכד ה
אזי עבר על נפשנו המים הזידונים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑נוּ
הַ֝מַּ֗יִם הַזֵּידוֹנִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אֲ֭זַי עָבַ֣ר עַל־נַפְשֵׁ֑/נוּ הַ֝/מַּ֗יִם הַ/זֵּֽידוֹנִֽים׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
מלבי"ם (כל הפרק)
"אז היה עובר על נפשנו" הקדושה "המים הזידונים", שהמים המליציים כיון בהם על הזדון וכפירת הדת, והדברים מוגבלים נגד מ"ש לולא ה' שהיה לנו שלא שכחנו שמו היו מכלים את הנפש ע"י המרת הדת, ולולא ה' שהיה לנו להושיענו היו מאבדים את הגוף:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים קכד ה.
המים הזידונים
(תהלים קכד ד): "אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ, נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ. אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים"
- ולו היינו ניצלים מהשודדים, אזי היינו בסכנה נוספת - המים הגואים היו שוטפים אותנו, נחלי הנגב העולים על גדותיהם היו עוברים על נפשנו ומטביעים אותנו; היינו בסכנה כפולה - עברו על נפשנו גם המים השוטפים וגם השודדים הזידונים .
בקריאה ראשונה, הפסוקים מתארים שיטפון: הדוברים מספרים שהמים כמעט שטפו אותם, הנחל כמעט עבר עליהם והטביע אותם. אולם, הפסוקים הקודמים מתארים עניין אחר, (תהלים קכד ב): "לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם , אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ". אז מה הסיפור בפסוק - הצלה מאדם או הצלה משיטפון? שתי תשובות.
1. הפרק שלנו הוא אחד משירי המעלות . כמו רוב שירי המעלות, הוא מתאר חוויות של העולים לירושלים (דעת מקרא על תהלים קכ) . הם כנראה עולים מהנגב, דרך מדבר יהודה, ובדרכם הם נתקלים בסכנות רבות - שודדי דרכים (פסוקים 2-3) ושיטפונות בנחלים (פסוקים 4-5), והם ניצלים מכל הסכנות, (תהלים קכד ח): "עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם ה', עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ".
2. השיטפון בפסוקנו הוא משל לעמים העומדים על עם ישראל לכלותו: "המים - דימה המון העמים לשטיפת מים רבים... הזידונים - השוטפים בזדון וברשע" ( מצודות ) . וכן ב (ישעיהו ח ז): "וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים - אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ; וְעָלָה עַל כָּל אֲפִיקָיו, וְהָלַךְ עַל כָּל גְּדוֹתָיו"( פירוט ).
ומדוע בפסוק ג הם נמשלו לחיות-טרף הרוצות לבלוע אותנו, ובפסוקים שלנו הם נמשלו למים? - כי יש שני סוגים של אויבים לעם ישראל: סוג אחד רוצה לפגוע בגוף, להרוג ולהשמיד; הסוג השני רוצה לפגוע בנפש, לבולל ולמחוק את ייחודנו. הסוג הראשון נמשל לחיות טרף "אזי חיים בלעונו - בחרות אפם בנו", והסוג השני נמשל לשיטפון: "שאז, בעת שלא חרה אפם בנו לכלותנו, רק בהפך - היו רוצים לקרב אותנו להיות עמם לעם אחד, אז היו המים שוטפים אותנו , ומבאר כי הנחל מים הזה היה עובר על נפשנו , לא על הגוף - רק על הנפש, ומפרש כי אז היה עובר על נפשנו הקדושה המים הזידונים , שהמים המליציים - כיוון בהם על הזדון וכפירת הדת" ( מלבי"ם )
הקבלות
שטפונות בנגב נזכרו גם בהמשך, בשיר מעלות אחר, תהלים קכו ד: "שׁוּבָה ה' אֶת שבותנו[שְׁבִיתֵנוּ] כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב" ( פירוט ). שם ההקשר חיובי - זרם העולים השבים אל ציון הוא פתאומי ומהיר כמו ערוץ נחל בנגב המתמלא לפתע במים.
לעילוי נשמת הרוגי נחל צפית בנגב, אייר ה'תשע"ח .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2018-06-18.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "תהלים קכד ה"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.