המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
(יג-יד) "על", אבל ה' יאמר, לא אעזוב את שמירתו אל מלאכים, שהם ישמרוהו בדרך הטבע שיתרחק מן המזיק ושינצל בדרך הקרוב אל הטבע, כי רק בעצמו אשמרהו בענין נעלה מדרך הטבע, ואין אומר שלא תנשא עוד על כפים להתרחק מן המזיק, רק תלך על הארץ גם על סכנה היותר גדולה, ובכל זה לא יגע בך רע ע"פ הנס והפלא, ואני אומר "שעל שחל ופתן תדרוך" ולא יזיק אותך, וגם "תרמוס כפיר ותנין" תרמסם ותכלם בדרכך עליהם, כי אין שמירתך ע"י ממלאכים ושלוחים בענין קרוב אל הטבע רק ע"י ה' בעצמו, כי אחר "שבי חשק אפלטהו" בעצמי מן הצרה, הגם שיהיה במקום סכנה, וע"י "שידע שמי" שהיא מדרגה יותר גדולה מן החשק, שזה כבר השיג את חשקו וידע שמי, "אשגבהו" שעוד יתגבר על המזיקין:
ביאור המילות
(יג-יד) "על שחל ופתן תדרך תרמס כפיר ותנין". הדורך הוא כדרכו, והרומס משחית הדבר, (כמ"ש ישעיה ס"ג ג'), והכפיר הוא הצעיר מן השחל, והתנין קטן מן הפתן, על שחל הגדול תדרוך ברגליך, ואת כפיר הקטן תרמוס בדרכך עליו, נגד תדרוך אמר ואפלטהו, ונגד תרמוס אמר אשגבהו, שהוא יותר מן ההפלטה שעוד יתגבר על המזיק לרמסו בכחו.
"וידע שמי". הוא יותר מן החושק, שחושק אל הדבר ולא השיגו עדיין:
