קטגוריה:משלי ל כב
נוסח המקרא
תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם
תַּחַת עֶבֶד כִּי יִמְלוֹךְ וְנָבָל כִּי יִשְׂבַּע לָחֶם.
תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ
וְ֝נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃
תַּֽחַת־עֶ֭בֶד כִּ֣י יִמְל֑וֹךְ וְ֝/נָבָ֗ל כִּ֣י יִֽשְׂבַּֽע־לָֽחֶם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ונבל" - איש פחות ונבזה.
מצודת דוד
"תחת עבד" - האחד הוא בעבור העבד כאשר ימלוך, כי לא ידע תכסיסי המלוכה ובשגעון ינהג.
"ונבל" - השנית - כאשר הנבל ישבע לחם, כי רבים לומדים מעשיו באמרם 'הלא לא יחסר לחמו', ובעבור זה יתרבה הרוגז והחרדה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(כא-כג) "תחת", המשל השני נשאו על המלך והמלכה ביחד, שתחת שלש רגזה ארץ, "תחת עבד כי ימלוך" שהיה עבד ומלך תחת אדוניו, והיה תחלה נבל ועתה ישבע לחם. כי הנדיב בשבעו לחם ישפיע מטובו לעניים, והנבל נבלה עמו ויוסף ברעתו. ועל אשתו אמרו תחת "שנואה כי תבעל", כי היתה שנואה ע"י נאופיה ומעשיה הרעים, והיא תבעל והיתה אהובת המלך בבעילת זנות, והרע מכולם שפחה כי תירש גבירתה, מה שהיא עתה היורשת את המלכות:
דרך המושכל
(כא - כב) "עפ"ז" באר לו משל אחר שתחת שלש תרגז הארץ ועמודי בית הנפש יתפלצון, והרביעי קשה מכולם, והוא תחת עבד כי ימלוך, והוא על עת שהדמיון ימלוך בבתי הנפש תחת השכל, כי הדמיון נוצר להיות עבד אל השכל ולהכנע למשמעתו, ועת יגבר הוא בבתי הנפש והלחשים תרגז הארץ, כי יוליך את האמת שולל ויבדה כזבים ודברים שאין להם מציאות, והוא המטיל תמיד ספיקות בכל דבר נאמן וקיים, או יפתה הלבבות להאמין בכל דברי סכלות, והוא מדרגת האויל או הפתי שהתבאר ענינם בס' הזה, והשני הוא נבל כי ישבע לחם שמי שהוא נבל ולא אסף חקי החכמה אל נפשו הנדיבה, רק אסף דברי נבלה וסכלות ונדמה לו שהוא שבע לחם החכמה, והוא מדרגת החכם בעיניו שהתבאר ענינו כ"פ שנדמה לו שכל מעשיו הם בחכמה: }}
- פרשנות מודרנית:
תרגום מצודות: - האחד הוא בעבור העבד כאשר ימלוך, כי לא ידע תכסיסי המלוכה ובשגעון ינהג;
- השנית - כאשר הנבל (איש פחות ונבזה) ישבע לחם, כי רבים לומדים מעשיו באמרם 'הלא לא יחסר לחמו', ובעבור זה יתרבה הרוגז והחרדה.
תרגום ויקיטקסט: - בגלל עבד אשר נעשה מלך בבת אחת,
ובגלל נבל (אדם גס וחייתי) אשר נעשה בבת-אחת עשיר ושבע;
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ל כב.
הקבלות
עבד כי ימלוך
1. דוד היה עבדו של שאול, ושמואל הנביא משח אותו למלך. אולם הדבר הרגיז אנשים רבים בארץ, שלא קיבלו את מלכותו. הדבר מתבטא בדברי נבל הכרמלי, (שמואל א כה י): "וַיַּעַן נָבָל אֶת עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר: מִי דָוִד וּמִי בֶן יִשָׁי? הַיּוֹם רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו!". גם אחרי מות שאול, מלכותו של דוד הרגיזה את הארץ וגרמה למלחמת-אזרחים בין תומכי איש-בושת בן שאול לבין תומכי דוד (שמואל ב ג1).
2. הוכחות הסטוריות לפסוקנו ניתנו במהפכות הרבות שהיו במאות השנים האחרונות - בצרפת, ברוסיה ועוד; במקרים רבים, המהפכנים נעשו אכזריים יותר מהשליטים שנגדם מרדו, והארץ רגזה תחת עבד כי ימלוך.
3. פסוקים נוספים מביעים התנגדות לשינויים מהפכניים במעמדות: (משלי כח ג): "גֶּבֶר רָשׁ וְעֹשֵׁק דַּלִּים - מָטָר סֹחֵף וְאֵין לָחֶם"*, (משלי יט י): "לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, אַף כִּי לְעֶבֶד מְשֹל בְשָׂרִים"*, ואולי גם (קהלת י ז): "רָאִיתִי עֲבָדִים עַל סוּסִים, וְשָׂרִים הֹלְכִים כַּעֲבָדִים עַל הָאָרֶץ"*.
ונבל כי ישבע לחם
4. נבל התנגד לא רק למלכותו של דוד, אלא גם לכך שדוד יאכל לחם, (שמואל א כה יא): "וְלָקַחְתִּי אֶת לַחְמִי וְאֶת מֵימַי וְאֵת טָבַחְתִּי אֲשֶׁר טִבְחָתִי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה?!". אולם באופן מפתיע, הפסוק שלנו מדבר לא על עבד השבע לחם אלא דווקא על נבל השבע לחם. וייתכן שיש כאן אירוניה דקה: המילים "עבד כי ימלוך" רומזים לדברי נבל נגד דוד, והמילים "ונבל כי ישבע לחם" הם התשובה של שלמה בן דוד להתנהגותו הבזויה של נבל, שאכל את כל לחמו בעצמו ולא הסכים לעזור לעבד רעב הנמלט מאדוניו.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "משלי ל כב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.