קטגוריה:משלי ב ה
נוסח המקרא
אז תבין יראת יהוה ודעת אלהים תמצא
אָז תָּבִין יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא.
אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהֹוָ֑ה
וְדַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃
אָ֗ז תָּ֭בִין יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה וְ/דַ֖עַת אֱלֹהִ֣ים תִּמְצָֽא׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
רש"י
רלב"ג
רבנו יונה גירונדי
• לפירוש "רבנו יונה גירונדי" על כל הפרק •
הבהרה: | ||
---|---|---|
|
זהו מאמר הגדרה, מאמר שמטרתו להגדיר במדוייק שורש, מילה או ביטוי בלשון המקרא. חלק ממיזם המילון המקראי החופשי.
מה משמעות המושג "דעת ה'"?
על-פי הרב יונה גירונדי ( פירוש רבנו יונה על משלי ב ה, מהדורת הרב גלוסקינוס, הוצאת פלדהיים ה'תשנ"ח, עמודים יח-כב) :
"מצאנו, בעניין ידיעת ה', חמישה עניינים, זה למעלה מזה:
1. מציאות ה'
הראשון - מציאות השם יתברך, שנאמר (דברים ד לט): "וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי ה' הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד",
ונאמר תהלים ק ג: "דְּעוּ כִּי ה' הוּא אֱלֹהִים הוּא עָשָׂנוּ ולא[וְלוֹ] אֲנַחְנוּ עַמּוֹ וְצֹאן מַרְעִיתוֹ".
והיא הקודמת לעבודה, כעניין שנאמר (דברי הימים א כח ט): "וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין...".
ונאמר (תהלים עט ו): "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּךָ וְעַל מַמְלָכוֹת אֲשֶׁר בְּשִׁמְךָ לֹא קָרָאוּ";
ונאמר (ישעיהו א ג): "יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן".
2. עבודת ה'
והשני - עבודת השם יתברך, והזהירות במצוותיו, והיראה מעבור על דבריו.
ויקרא "ידיעת ה'", כי בזה ייוודע, בנגלה מפעולות האדם, כי הוא מאמין בה' ומקבל עליו עול מלכותו, שנאמר: (ירמיהו כב טז): "דָּן דִּין עָנִי וְאֶבְיוֹן אָז טוֹב הֲלוֹא הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם ה'".
3. ידיעת דרכי ה'
והשלישית - ידיעת דרכי השם וגבורת חסדיו ורב טובו, והתבונן בנפלאותיו, וידיעת רוממותו ותהילותיו כפי מה שדעת האדם יכול להשיג. ויתבונן במעשה בראשית ובמעשה מרכבה ובדברי הנבואה, כעניין שנאמר (שמות לג יג): "וְעַתָּה אִם נָא מָצָאֶתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ הוֹדִעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶךָ וְאֵדָעֲךָ לְמַעַן אֶמְצָא חֵן בְּעֵינֶיךָ וּרְאֵה כִּי עַמְּךָ הַגּוֹי הַזֶּה", (תהלים קג ז): "יוֹדִיעַ דְּרָכָיו לְמֹשֶׁה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲלִילוֹתָיו; רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד".
ונאמר (תהלים צא יד): "כִּי בִי חָשַׁק וַאֲפַלְּטֵהוּ אֲשַׂגְּבֵהוּ כִּי יָדַע שְׁמִי", (תהלים ט יא): "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'".
ונאמר (שמואל א ג ז): "וּשְׁמוּאֵל טֶרֶם יָדַע אֶת ה' וְטֶרֶם יִגָּלֶה אֵלָיו דְּבַר ה'".
ותיקרא גם-כן הידיעה הזאת "מציאות", שנאמר (איוב כג ג): "מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וְאֶמְצָאֵהוּ אָבוֹא עַד תְּכוּנָתוֹ". ונאמר (איוב לז כג): "שַׁדַּי לֹא מְצָאנֻהוּ שַׂגִּיא כֹחַ וּמִשְׁפָּט וְרֹב צְדָקָה לֹא יְעַנֶּה", פירוש: מחמת ששגיא כוח הוא, גדול כוחו, ומונע את הנבראים מלהשיגו, והוא שגיא משפט ורב צדק, לא יענה מליבו, כי הוא רב צדקה ונכנס לפנים משורת הדין, וכל גזרה הבאה על האדם - מצד פועל האדם. ונאמר, (איוב לו ה): "הֶן אֵל כַּבִּיר וְלֹא יִמְאָס כַּבִּיר כֹּחַ לֵב", ונאמר (במדבר כד טז): "נְאֻם שֹׁמֵעַ אִמְרֵי אֵל וְיֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן מַחֲזֵה שַׁדַּי יֶחֱזֶה נֹפֵל וּגְלוּי עֵינָיִם".
4. זכרון האמונה בה'
והרביעית - קבלת הנפש זכרון האמונה בה' וייחודו ורוממותו כפי מה שהשיג בהם הנפש ולקחה וקיבלה הנפש מהזיכרון.
והידיעה הזאת, בכל עת שנאצל מהם על ידה מורא עיקרי ובושה יסודית, לא יסורו ממנה, ותגיע מאליה אל הקריבה והדביקות. אמנם, לפי גודל הידיעה בדרכי השם יתברך ורוממותו, יוכל האדם לעלות יותר במדרגה הזאת.
והנה, ייקרא הזיכרון "ידיעת השם", שנאמר (משלי ג ו): "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ". ואמרו רבותינו ז"ל (ברכות כח:) "כשאתם מתפללים - דעו לפני מי אתם מתפללים". ועוד אמרו (אבות ב א): "דע מה למעלה ממך - עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים", והוא על עניין זכירה (וכן פירשו חז"ל " "כל מעשיך יהיו לשם שמיים" ", כלומר - שבכל מעשיו יהיה האדם קרוב אל ה' ויאהב אותו; ראו חכמה ובינה, יראה ואהבה ). והנה, זאת המדרגה נקראת "דעת אלהים" בפסוק (משלי ב ה): "אָז תָּבִין יִרְאַת ה', וְדַעַת אֱלֹהִים תִּמְצָא", על כן הוזכרה אחרי היראה, כי היא שלמות היראה.
וכן מצאנו, כי שלמות ידיעת ה' במדרגה הזאת, שנאמר (הושע ו ג): "וְנֵדְעָה נִרְדְּפָה לָדַעַת אֶת ה' כְּשַׁחַר נָכוֹן מוֹצָאוֹ וְיָבוֹא כַגֶּשֶׁם לָנוּ כְּמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ": כמו השחר - היא ידיעה מאירה וזכה - כן נכון מוצאו בלי שום עביות, וכעניין שנאמר, (שמואל ב כג ד): "בֹּקֶר לֹא עָבוֹת"( פירוט ). ויבוא כגשם לנו - תיישר ותכשיר הידיעה את נפשנו ליראה את ה' ולדבקה בו, כאשר הגשם יתקן את הארץ וירוה אותה והולידה והצמיחה, כעניין שנאמר, (ישעיהו נה י): "כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל"וגו'. כי מן האפשר, שיידע האדם ידיעה עליונה, ולא תקבל נפשו זכרון הידיעה, ולא ייאצל אליה המורא על עניין המדרגה הזאת, על כן אמר " ויבוא כגשם לנו ".
ונאמר (ירמיהו ט כג): "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי כִּי אֲנִי ה' עֹשֶׂה חֶסֶד מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בָּאָרֶץ כִּי בְאֵלֶּה חָפַצְתִּי נְאֻם ה'".
ובאמת ייקרא לזה "יודע ה'" יותר מן הראשונין, בהאצל על נפשו המורא מן הידיעה, וזכרון יסודו ושפלות נפשו, ורוממות השם יתברך לעומתו כנגד עיניו בכל עת, כעניין שנאמר, (תהלים טז ח): "שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד", ונאמר, (שמות כ טז): "וּבַעֲבוּר תִּהְיֶה יִרְאָתוֹ עַל פְּנֵיכֶם לְבִלְתִּי תֶחֱטָאוּ"( פירוט ).
והנה, אם עברת לפני המלך פעם אחת, ואחר-כך לא ידעת צורתו, אמנם כי תוסיף לראותו, תזכור כי היא צורתו, כי הוא המלך אשר כבר ראית. ואיש אחר עבר לפני המלך וזכר צורתו אחר-כך, והיא נמצאת במחשבתו וקיבל אותה בכוח המדמה אשר בו, הלא זה מכיר ויודע את המלך מן הראשון. על כן, מי שקיבלה נפשו ידיעת רוממות ה', ויראתו על פניו מבלי שיצטרף להכין ליבו ולערוך מחשבתו להביאה ברעיונו ולצייר אותה בנפשו, הוא היודע את השם יתברך.
ויגיע האדם אל המעלה הזאת..."
המשך המעלה הרביעית חסר, וגם המעלה החמישית בידיעת ה' חסרה במהדורה זו .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-05-27.
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ודעת אלהים" - הם רזי התורה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
נחמיאש
• לפירוש "נחמיאש" על כל הפרק •
ויש מפרשים: ודעת אלהים תמצא, דעת שלמה וגדולה, ולא סמך בה למצות. אלהים, כמו "שלהבת יה" (שיר השירים ח ו); "וענפיה ארזי אל" (תהלים פ יא).
תרגום מצודות: אז תבין יראת ה', ודעת אלהים (הם רזי התורה) תמצא.
תרגום ויקיטקסט: - אז תזכה להבין את פלאי הבריאה המעוררים את הלב ליראת ה', ותדע איך למצוא את נוכחות אלהים בכל מקום.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי ב ה.
דקויות
הקטע מלמד, שמי שישקיע ויעורר את כוחות הבינה שבליבו, יצליח להבין את "יראת ה'" ואת "דעת אלהים". מדוע דווקא נושאים אלה? והרי מי שיש לו בינה, יוכל להבין דברים רבים, לא רק את יראת ה' ודעת אלהים?
1. דעת היא היכרות קרובה שיש בה גם חיבה.מכאן, דעת אלהים היא ההיכרות הקרובה עם ה', אהבת ה'. הפסוק מדבר על יראה ואהבה - שתי הדרכים העיקריות שבהן האדם יוצר קשר עם ה'.
רבים מחכמי ישראל כתבו על ההתבוננות הדרושה כדי להגיע ליראת ה' ולאהבת ה' - כל אחד התייחס להתבוננות מסוג אחר:
- הרמב"ם כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפלאי הטבע (יד חזקה, הלכות יסודי התורה ב א-ב);
- הרש"ז מלאדי כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בגדולת ה' שמעל הטבע (תניא א ג, וראו גם תניא א כג);
- והרמח"ל כתב, שהדרך להגיע ליראת ה' ואהבתו היא התבוננות בפרקי התורה העוסקים במידות אלו. הוא גם הסיק מפסוקנו, שזהו הלימוד החשוב ביותר בעולם התורה: "הוא מה שאמר שלמה אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה, אז תבין יראת ה'" "- אינו אומר "אז תבין פילוסופיה", "אז תבין תכונה", "אז תבין רפואה", "אז תבין דינים", "אז תבין הלכות", אלא אז תבין יראת ה'! הרי לך," "שלהבין היראה צריך לבקש אותה ככסף ולחפש אותה כמטמונים!" (מסילת ישרים - הקדמה).
2. על-פי הטעמים, יש לקרוא את הפסוק ודעת - אלהים תמצא, כלומר: אם תהיה לך תבונה רבה, תדע איך למצוא את אלהים בכל פרט ופרט בבריאה: "אם אדם מתפלל הרבה שייפתח לו המוח, ומתחיל להבין מה זה יראת השם, אז הוא מוצא את הקדוש-ברוך-הוא בתוך הבריאה,""שזה אז תבין יראת הוי"ה, ודעת אלקים תמצא, ""שמוצא את הקדוש-ברוך-הוא אפילו בטבע, שזה גודל הפלגת מעלת גדולת הצדיק האמת, הדבוק תמיד ביראת השם יתברך..." (קונטרס "יראת השם", מופץ ע"י קרן "ישמח צדיק" של חסידי ברסלב ביבנאל). פירוש זה מתאים יותר לטעמים - הטעם על המילה דעת הוא מפריד, והטעם על המילה אלקים מחבר אותה למילה הבאה תמצא.
מי שישקיע ויעורר את כוחות הבינה שבליבו, יידע איך למצוא את אלהים בכל פרט בבריאה - איך לזהות את אותו כוח נסתר שמניע את הכל.
הקבלות
בפסוק שלנו, הבינה קודמת ליראת ה'; אך בפסוקים אחרים, לכאורה, יראת ה' קודמת לחכמה ולדעת; לדיון מפורט בנושא ראו (משלי א ז): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ"*.
קישורים
דף הפרק • מקראות גדולות • הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי ב ה"
קטגוריה זו מכילה את 9 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 9 דפים.