המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"בשנת התשיעית" - למרדו של הושע
"ויגל את ישראל" - ויגלה את ישראל וזה שעור כל תיבה שפעל שלה בה"א כגון פנה בנה גלה זנה רבה כשבא לתת בראש התיבה וא"ו יו"ד אם המלה מוסבת על הפועל תהא היו"ד נקודה בחיר"ק כגון (בראשית יב ז) ויבן שם מזבח (שמות לב טו) ויפן וירד משה (לקמן פסוק כג) ויגל יהודה מעל אדמתו (ירמיהוו ג ח) ותלך ותזן גם היא (שמות א כ) וירב העם ויעצמו מאד ואם הוא מדבר בלשון מפעיל תהא היו"ד נקודה בסגו"ל כגון (שופטים טו ד) ויפן זנב אל זנב (לקמן יח יא) ויגל את ישראל אשורה (דברי הימים ב כא יא) ויזן את יושבי ירושלים (איכה ב ה) וירב בבת יהודה תאניה ואניה
"נהר גוזן" - רצה לומר בחלח ובחבור העומדות על נהר גוזן
"בשנת התשיעית" - מעת שמלך מעצמו (ולא מלך אם כן כל תשעת השנים כי הלא אסרו בבית הכלא עד לא עלה על שמרון וצר עליה ג' שנים ומה שנאמר למעלה מלך הושע וגו' תשע שנים רצה לומר מהתחלת מלכותו עד הגלות היה תשע שנים)
הגולים היהודים הובאו לאשור וככתוב במלכים ב' י"ז, (1-6) מלך אשור "וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל, אַשּׁוּרָה; וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר, נְהַר גּוֹזָן--וְעָרֵי מָדָי". הארכיאולוגים מעריכים שבסה"כ הוגלו כ-40,000 יהודים, שהיוו כ- 20% מהאוכלוסייה.
נהר חבור זרם בין הפרת והחידקל ונשפך לפרת בחלקו הצפוני בצפון-מערב מסופוטמיה. גוזן (ג'יזרה) הייתה עיר על שפת נהר חבור ואילו חלח נמצאה צפונית לעיר נינווה באזור הגבעות. יש תעודות אשוריות מהאזורים הללו המאשרות, שישראלים התגוררו באזור בשלהי המאה ה-8 לפנה"ס.
