קטגוריה:מלכים א י א

<< | ספר מלכים אפרק י' • פסוק א' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ומלכת שבא שמעת את שמע שלמה לשם יהוה ותבא לנסתו בחידות


המהדורה המנוקדת:

וּמַלְכַּת שְׁבָא שֹׁמַעַת אֶת שֵׁמַע שְׁלֹמֹה לְשֵׁם יְהוָה וַתָּבֹא לְנַסֹּתוֹ בְּחִידוֹת.


המהדורה המוטעמת:

וּמַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְשֵׁ֣ם יְהֹוָ֑ה וַתָּבֹ֥א לְנַסֹּת֖וֹ בְּחִידֽוֹת׃


המהדורה הדקדוקית:

וּ/מַֽלְכַּת־שְׁבָ֗א שֹׁמַ֛עַת אֶת־שֵׁ֥מַע שְׁלֹמֹ֖ה לְ/שֵׁ֣ם יְהוָ֑ה וַ/תָּבֹ֥א לְ/נַסֹּת֖/וֹ בְּ/חִידֽוֹת׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
  • פרשנות מודרנית:

צביה ברבי [תגובה לתגובה]:

1. שחר טען שמלכת שבא לא שלטה במצרים:

  • ע"פ הספר של עמנואל וליקובסקי, "תקופות בתוהו", מלכת שבא היא המלכה המצרית הידועה חאתשפסות (הוא מסתמך, בין השאר, על דבריו של יוסף בן מתתיהו, שאמר שמלכת שבא שלטה "במצרים ובכוש"). גם אם לא מקבלים את דבריו במלואם -- הגיוני שהיו קשרים מסחריים בין מצרים לשבא, והיה להם אינטרס כלכלי משותף: הם רצו לשלוט בנתיב המסחר דרך ים סוף. בכל אופן, גם זה מסתדר עם הטענה שטענתי בשיעור.

2. שחר טען שבאותה תקופה לא יכלו להוביל סחורות מהודו דרך הים, כי טכנולוגיית השייט לא היתה מספיק מתקדמת:

  • לדעתי הצידונים היו מספיק מפותחים והם כן יכלו להגיע להודו. אבל לצורך הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה, כי לא רק הודו עשירה בסחורות - גם מארצות ערב בוודאי הביאו סחורות דרך ים סוף. אם הצי של חירם לא הגיע להודו - הוא בוודאי הגיעו לארצות אחרות (למשל לאופיר), והביא משם סחורות דרך ים סוף.

3. שחר טען שקרתגו לא נמצאת בצפון לבנון אלא בטוניס:

  • עבור הטענה שטענתי בשיעור זה לא משנה. קרתגו היתה מושבה של הפיניקים - העם שישב גם בצור ובצידון. הפיניקים שלטו בהרבה מקומות והקימו נמלים ומושבות בכל חופי הים התיכון. המטרה שלי בשיעור היתה להראות את העוצמה הימית של צור, ולכן הבאתי את קרתגו כדוגמה לעיר שהיתה שייכת לפיניקים.

2. לשם ה'

(אראל סגל, מכתב)

ע"פ הפשט נראה שמלכת שבא באה בגלל חכמתו הא-להית של שלמה (לא רק היא – גם "וכל הארץ מבקשים את פני שלמה, לשמוע את חכמתו אשר נתן אלוהים בליבו." ,מלכים א י כד), כמו שכתוב "ותבוא לנסותו בחידות". זה מסביר גם את הביטוי "לשם ה'": מלכת שבא חשה שהחכמה של שלמה היא מה', והיא רצתה להתקרב אל ה' ולהכיר אותו יתברך טוב יותר, ולכן באה לנסות את שלמה בחידות. דרך החידות תתגלה ותתברר חכמתו של שלמה, וכך גם תתגלה חכמתו של ה'.

אמנם, אחרי שמלכת שבא כבר הגיעה לארץ – היא התרשמה גם מהשפע החומרי ומעבודת ה' במקדש ( "ותרא מלכת שבא את כל חכמת שלמה, והבית אשר בנה, ומאכל שולחנו, ומושב עבדיו, ומעמד משרתיו, ומלבושיהם, ומשקיו, ועולתו אשר יעלה בית ה', ולא היה בה עוד רוח" ) אבל העיקר הוא החכמה. גם שלמה עצמו לא ביקש עושר ולא כבוד אלא חכמה, ולא סתם חכמה מדעית כמו חכמות הגויים אלא "לב שומע לשפוט את עמך, להבין בין טוב לרע". הוא הבין שהשפע החומרי אינו העיקר – הוא רק מתנה שמקבלים מה' כשעושים משפט צדק.

מקורות

על-פי מאמר של שחר, צביה, אראל שפורסם לראשונה בנ..נח..נח"ת טבת-שבט ס' וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.





קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר על התורה Sefaria תא שמע אתנ"כתא סנונית שיתופתא תרגום לאנגלית


דפים בקטגוריה "מלכים א י א"

קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.