קטגוריה:ישעיהו סו ב
נוסח המקרא
ואת כל אלה ידי עשתה ויהיו כל אלה נאם יהוה ואל זה אביט אל עני ונכה רוח וחרד על דברי
וְאֶת כָּל אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל אֵלֶּה נְאֻם יְהוָה וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי.
וְאֶת־כׇּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣י עָשָׂ֔תָה וַיִּהְי֥וּ כׇל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהֹוָ֑ה וְאֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּנְכֵה־ר֔וּחַ וְחָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽי׃
וְ/אֶת־כָּל־אֵ֙לֶּה֙ יָדִ֣/י עָשָׂ֔תָה וַ/יִּהְי֥וּ כָל־אֵ֖לֶּה נְאֻם־יְהוָ֑ה וְ/אֶל־זֶ֣ה אַבִּ֔יט אֶל־עָנִי֙ וּ/נְכֵה־ר֔וּחַ וְ/חָרֵ֖ד עַל־דְּבָרִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ונכה" - ענין שבור וכתות כמו ונכאה לבב (תהלים קט)
"וחרד" - ענין מהירות רב וכן ויחרדו זקני העיר לקראתו (שמואל א טו)
מצודת דוד
"ואל זה אביט" - ועם שאני רם על רמים עכ"ז אביט ואשגיח בשפלים אל העני ואל מי שרוחו נשברת בעבור הצער והיגון ואל החרד על דברי לעשותם וכאומר אבל לא על המקריבים קרבנות ולבם רחוק ממני
"ויהיו כל אלה" - ואח"ז היו כל אלה אבל אינם קדומים כמוני
"ואת כל אלה" - אף השמים והארץ אינם קדומים כמוני כי ידי עשתה אותםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- ג) שיבנו לו בית לשבתו מורה שחסר לו דבר עד שיבקש מיציר כפיו ימלאו חסרונו ואיך יצוייר זה אצל ה' הלא "ואת כל אלה ידי עשתה" ועי"כ "ויהיו כל אלה", בין ראשית המעשה אנכי עשיתים, בין שיתקיימו סוגיהם ומיניהם הוא רק על ידי, שעל ידי הם היו ומתקיימים, "נאם ה'" ר"ל כל זאת אמר ה'.
"ואל זה אביט אל עני ונכה רוח" מי שהוא עני בחיצוניותו ונכה רוח בפנימיותו שרוחו נשברה ובכ"ז הוא "חרד על דברי" לשמוע בקולי, זה היה תכלית המקדש והקרבנות שנחת רוח הוא לפני שאמרתי ונעשה רצוני, לא הקרבן עצמו הוא המבוקש רק מלאות רצוני וההכנעה שמראה האדם לפני במה ששומע אל דברי:
- פרשנות מודרנית:
חרדי
מקור הכינוי "חרדי" הוא בישעיהו פרק סו - משם ניתן ללמוד מהי ההגדרה המדויקת של כינוי זה: "כֹּה אָמַר ה': הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי, וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי; אֵי-זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ-לִי, וְאֵי-זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי? וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה, וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-ה'; וְאֶל-זֶה אַבִּיט--אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ, וְחָרֵד עַל דְּבָרִי . שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר מַכֵּה-אִישׁ, זוֹבֵחַ הַשֶּׂה עֹרֵף כֶּלֶב, מַעֲלֵה מִנְחָה דַּם-חֲזִיר, מַזְכִּיר לְבֹנָה מְבָרֵךְ אָוֶן--גַּם-הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. גַּם-אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם--יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בָּחָרוּ. שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל דְּבָרוֹ ; אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם 'לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה - וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו..."
הנביא מזכיר עיקרון שנזכר במקומות רבים אחרים - שהשמיעה בקול ה' חשובה יותר מעבודת המקדש והקרבנות.
ובאופן כללי יותר: ה' לא צריך שיעשו בשבילו "מבצעים" גדולים, כמו בניין בית המקדש או הקרבת קרבנות; הוא יכול לברוא לעצמו מקדש הרבה יותר גדול מכל בניין אנושי. ה' מעדיף אנשים עניים, שאינם יכולים לבנות לו בניינים מפוארים, אך הם "חרדים על דברו" - דואגים וחושבים כל ימיהם האם הם מקיימים כראוי את דבר ה', יראים ונזהרים כל הזמן שלא לחטוא לה', ומקיימים את מצוותיו בזריזות: "וְאֶל זֶה אַבִּיט - אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ, וְחָרֵד עַל דְּבָרִי." (ראו חרדה = פחד הגורם לתנועה מהירה ).
אדם שעושה מעשים גדולים לכבוד ה', עלול לחשוב שהוא יצא ידי חובתו, ובזמן הפנוי שלו הוא יכול לחטוא ולעשות מה שבא לו:
- "שׁוֹחֵט הַשּׁוֹר - מַכֵּה-אִישׁ" : מי ששוחט שור לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך להכות אנשים;
- "זוֹבֵחַ הַשֶּׂה - עֹרֵף כֶּלֶב" : מי ששוחט שה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך להתעלל בחיות;
- "מַעֲלֵה מִנְחָה - דַּם-חֲזִיר" : מי שמעלה מנחה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך לאכול דם של חזיר;
- "מַזְכִּיר לְבֹנָה - מְבָרֵךְ אָוֶן" : מי שמקטיר לבונה לכבוד ה' - חושב שמותר לו אחר-כך לברך את האנשים העושים מעשים רעים;
"גַּם-הֵמָּה בָּחֲרוּ בְּדַרְכֵיהֶם, וּבְשִׁקּוּצֵיהֶם נַפְשָׁם חָפֵצָה. גַּם-אֲנִי אֶבְחַר בְּתַעֲלֻלֵיהֶם, וּמְגוּרֹתָם אָבִיא לָהֶם--יַעַן קָרָאתִי וְאֵין עוֹנֶה, דִּבַּרְתִּי וְלֹא שָׁמֵעוּ; וַיַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי, וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בָּחָרוּ" - הם עושים מעשים גדולים לכבוד ה', אך לא מקשיבים לדבר ה', ולא עושים את מה שה' מבקש מהם.
"שִׁמְעוּ דְּבַר-ה', הַחֲרֵדִים אֶל-דְּבָרוֹ : אָמְרוּ אֲחֵיכֶם שֹׂנְאֵיכֶם מְנַדֵּיכֶם 'לְמַעַן שְׁמִי יִכְבַּד ה" - אחיכם טוענים, שהמעשים שלהם מכבדים את ה', ולכן הם מזלזלים בכם ומנדים אתכם; אך למעשה, אתם ה"חרדים" האמיתיים, ואתם תזכו לשמחה אמיתית - "וְנִרְאֶה בְשִׂמְחַתְכֶם, וְהֵם יֵבֹשׁוּ. קוֹל שָׁאוֹן מֵעִיר, קוֹל מֵהֵיכָל; קוֹל ה' מְשַׁלֵּם גְּמוּל לְאֹיְבָיו..." .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2005-05-03.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו סו ב"
קטגוריה זו מכילה את 10 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 10 דפים.