• לדף התרגום על כל הפרק •

(יחזקאל לג יב): "וְאַתָּה, בֶן אָדָם, אֱמֹר אֶל בְּנֵי עַמְּךָ: צִדְקַת הַצַּדִּיק לֹא תַצִּילֶנּוּ בְּיוֹם פִּשְׁעוֹ, וְרִשְׁעַת הָרָשָׁע לֹא יִכָּשֶׁל בָּהּ בְּיוֹם שׁוּבוֹ מֵרִשְׁעוֹ; וְצַדִּיק לֹא יוּכַל לִחְיוֹת בָּהּ בְּיוֹם חֲטֹאתוֹ."

כל מעשי הצדקה שעשה הצדיק לא יצילו אותו אם הוא יפשע (ימרוד בה'); וכל מעשי הרשעה שעשה הרשע לא ייזכרו לו, והוא לא ייכשל בהם אם הוא יחזור בתשובה מרשעו; ומעמדו של הרשע שחזר בתשובה יהיה גבוה יותר ממעמדו של צדיק חטא.

הרמב"ם למד מחלקו השני של הפסוק, שאף פעם לא מאוחר לחזור בתשובה - אפילו ביום האחרון של החיים: "אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו" ( רמב"ם הלכות תשובה א ג ) .

אם מיישמים את אותו רעיון על החלק הראשון של הפסוק, מתקבלת מסקנה פחות אופטימית: אפילו צדיק כל ימיו, ופשע ביומו האחרון - איבד את כל צדקותיו. אולם המושג פשע לא מייצג כל עבירה, אלא רק בגידה, מרד בסמכות או פריקת עול . הכוונה לאדם, שהיה כל ימיו צדיק, וביומו האחרון מרד בה' ועזב אותו לגמרי: "הפשע הוא המרד (כנ"ל י') ויצדק על הצדיק שמורד" (מלבי"ם ביאור המילות) ; רק לצדיק כזה לא ייזכרו צדקותיו.

החלק השלישי של הפסוק לכאורה חוזר על החלק הראשון: הצדיק לא יוכל לחיות בצדקתו ( רש"י ) ביום שחטא. אבל המלבי"ם פירש שיש הבדל בין החלקים: הראשון מדבר על פשע (מרד), והשני מדבר על חטא ( עבירה מתוך טעות או תאוה ): "הגם שבאם יחטא הצדיק בחטא שוגג, לא בפשע, תועיל לו רשעת הרשע, ר"ל שאז יצרפו מעשיו נגד מעשה הרשע החוטא בפשע וזדון ויצא צדיק לערכו; אבל אחרי שהרשע שב בתשובה והצדיק עשה חטא שוגג, לא יהיה צדיק בערך הרשע ולא יזכה נגד מעשה הרשע הקודמים, כי אז יביטו על מעשה הרשע והצדיק של עתה, שהרשע שב בתשובה והוא צדיק, והצדיק חוטא, ונתהפך הדבר שהצדיק לא יחיה בסבת מעשה הרשע:" ( מלבי"ם ) .