קטגוריה:בראשית מ א
ויהי אחר הדברים האלה חטאו משקה מלך מצרים והאפה לאדניהם למלך מצרים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָטְאוּ מַשְׁקֵה מֶלֶךְ מִצְרַיִם וְהָאֹפֶה לַאֲדֹנֵיהֶם לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְהָאֹפֶ֑ה לַאֲדֹנֵיהֶ֖ם לְמֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְהִ֗י אַחַר֙ הַ/דְּבָרִ֣ים הָ/אֵ֔לֶּה חָ֥טְא֛וּ מַשְׁקֵ֥ה מֶֽלֶךְ־מִצְרַ֖יִם וְ/הָ/אֹפֶ֑ה לַ/אֲדֹנֵי/הֶ֖ם לְ/מֶ֥לֶךְ מִצְרָֽיִם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָּא הָאִלֵּין סְרַחוּ שָׁקְיָא דְּמַלְכָּא דְּמִצְרַיִם וְנַחְתּוֹמָא לְרִבּוֹנְהוֹן לְמַלְכָּא דְּמִצְרָיִם׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַהֲוָה בָּתַר פִּתְגָמַיָא הָאִלֵין וְאִתְחַוָוא לְמֵימַר סָרְחוּ רַב מְזוּגַיָא דְמַלְכָּא דְמִצְרַיִם וְרַב נַחֲתּוֹמַיָא וְאִתְיַעֲטוּ לְמִירְמֵי סַמָא דְמוֹתָא בְּמֵיכְלֵיהּ וּבְמַשְׁקַיֵיהּ לְמִיקְטַל לְרִיבּוֹנְהוֹם לְמַלְכָּא דְמִצְרָיִם: |
רש"י (כל הפרק)
"אחר הדברים האלה" - לפי שהרגילה אותה ארורה את הצדיק בפי כולם לדבר בו הביא להם הקב"ה סורחנם של אלו שיפנו אליהם ולא אליו ועוד שתבוא הרווחה לצדיק על ידיהם
"חטאו" - זה נמצא זבוב בפיילי פוטירין שלו וזה נמצא צרור בגלוסקין שלו
"והאופה" - את פת המלך ואין ל' אפייה אלא בפת ובלע"ז פיסטו"ראבן עזרא (כל הפרק)
מלבי"ם (כל הפרק)
השאלות
(א – כג) למה פעמים אומר משקה ואופה ופעמים אומר שר המשקים ושר האופים, למה כפל לאדוניהם למלך מצרים, וכפל על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים. מ"ש איש חלומו איש כפתרון חלומו המשקה והאופה הוא לשון מסורס ובלתי מדויק. איך הכיר יוסף מן חלומותיהם ששר המשקים יושב על כנו ושר האופים יתלה. מ"ש כי אם זכרתני אתך מלת כי אם בלתי מדויק, וכפל זכרתני אתך והזכרתני אל פרעה:
(א) "חטאו משקה מלך מצרים והאפה". הנה חז"ל בארו שחטא המשקה היה שנמצא זבוב בכוס, וחטא האופה היה שנמצא צרור בהלחם. וכשנעיין בדיניהם הנה חטא האופה הוא פשיעה גדולה, וגם אופה אחר משרת לשר קטן יחשב לו זאת לפשע אם ימצאו עפר וצררות בלחמו. אבל חטא המשקה הוא קל מאד, שהזבוב יפול בכוס לרוב והוא קרוב לאונס, והיה זה חטא גדול יען שהיה משקה המלך, שמצד זה גם חטא קטן לגדול יחשב, וז"ש שהמשקה חטא מצד שהוא משקה מלך מצרים, כי אצל אחר לא יחשב זה לחטא כלל, והאופה חטא מצד עצמו שהוא חטא גם אצל אופה אחר. אולם כשנדקדק בפ' זאת לפעמים יקראם בשם משקה ואופה, ולפעמים יקראם בשם שר המשקים ושר האופים, ומזה מבואר כפי שכבר העירו המפ' שהיה בחצר מלכותו של פרעה, כמו שהוא גם היום בחצרות המלכים, שהמלך ימנה שרים גדולים מרואי פניו, שר אחד יקרא שר המשקים שהוא יתן הכוס על כף פרעה לכבוד ולתפארת, ושר אחד יקרא בשם הכבוד שר האופים שהוא יביא על שלחן המלך מכל מאכל פרעה מעשה אופה, אולם השרים האלה שהם שרים גדולים ונכבדים לא יעסקו בעצמם לעשות היין ולאפות הפת, רק הם יש להם עבדים אומנים במלאכות אלה והם נאמנים לאדוניהם שנכון לבם בטוח שלא יחטאו באומנותם, כי כל חטא ופשע שימצא בפת בג המלך וביין משתיו לא יעניש המלך את החוטא לבד רק את השר המופקד על זה מן המלך, שהוא קבל עליו אחריות של האומנים שהפקיד במקומו לעבוד עבודתו, עפ"ז ספר כי חטאו המשקה והאופה, שהם האומנים שמנו אותם השרים, ובאר ג"כ כי חטא המשקה היה קטן מחטא האופה ולא יחשב חטא רק מצד שהוא משקה מלך מצרים כנ"ל ובאר שחטא המשקה והאופה שהם האומנים היו לאדניהם, המשקה חטא לשר המשקים אדוניו והאופה לשר האופים, ועקר החטא היה "למלך מצרים", ועז"א במדרש רבנן אמרי שר המשקים זבוב נמצא וכו' לאדוניהם בתשמיש אדוניהם, ר"ל המשרתים הקטנים חטאו בתשמישם ואומנתם לאדוניהם, ר"ל לשר המשקים ושר האופים:
כלי יקר (כל הפרק)
"חטאו משקה מלך מצרים והאופה". מתחלה קרא אותם משקה ואופה ואח"כ נאמר ויקצוף פרעה על שני סריסיו על שר המשקים ועל שר האופים, וי"א שמנהג העולם הוא שכל שר יש לו משרתים למטה ממנו המשרתים למלך בכל עת, והמה בעצמם ישרתוהו לפרקים בסעודה גדולה דרך כבוד, וחטא זה לא חטאו השרים כ"א משרתיהם המשקה והאופה, ומ"מ היה עיקר הקצף על השרים שהושיבו הדיוטים כאלו שלא נזהרו בכבוד המלך. ומ"ש אצל החלום המשקה והאופה ולא הזכיר לשון שר, לפי שלא בא להורות כ"א מהות החלום כל א' מענינו, זה מעניני משקה וזה מעניני אפיה�
ולי נראה לישב זה, ע"ד שמצינו בב"ר (פח.ב) פליגי רבנן ורבי אביתר רבנן אמרי זה נמצא זבוב בכוס שלו וזה נמצא צרור בגלוסקא שלו, ור' אביתר אומר בקשו להזדווג לבתו של מלך כו', ורש"י הסכים לדברי רבנן, ונראה שראיתו ממה שנאמר משקה ואופה ולא הזכיר לשון שר, להורות שלא היה חטאם תלוי בשררתם, וחטא זה שבקשו להזדווג לבתו תלוי בלי ספק במה שהיו שרים ונכבדים, על כן בקשו לשלוח יד במלך ולהזדווג לבתו מצד שגבה לבם עד להשחית, לכך קראם סתם משקה ואופה בין בשעת זכירת החטא בין בזכירת החלום, וטעם אחד לשניהם להורות שחטאם היה על עסקי משקה ואפיה ולא היה חטא התלוי בשררתם, וכן בחלום קראם כן להורות שהחלום היה מעסקי משקה ואפיה�
ומטעם זה נאמר חטאו משקה מלך מצרים והאופה, וקשה לערבינהו ולתנינהו חטאו משקה והאופה למה הכניס מלך מצרים בין הדבקים, אלא ודאי להורות שכל אחד חטא בענין עצמו זה בזבוב וזה בצרור, וכפי הנראה שפשיעת הצרור גדול מפשיעת הזבוב כי זבוב אונסא וצרור פשיעותא, על כן נאמר משקה מלך מצרים כי אלו עשה זה לאדם אחר לא היה נקרא פושע, כי קרוב לאונס הדבר אך למלך הוא פשיעה כי בכבוד המלך צריך לדקדק ביותר, אבל חטא האופה היה גדול מנשוא אפילו אם היה עושה כן לאדם אחר שאינו מלך, לכך נאמר סתם והאופה ולא אמר אופה מלך מצרים, ופרעה קצף על שר המשקים הזכיר לשון שררה אצל הקצף, כי כמו שהקב"ה מדקדק עם הצדיקים כחוט השערה יותר ממה שמדקדק עם אדם אחר, כך שרים אלו מצד היותם שרים וקרובים למלך ביותר היה להם להזהר בכבוד המלך, ואילו היו הדיוטים לא יצא עליהם הקצף כ"כ וזה פירוש יקר.
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
חָטְאוּ מַשְׁקֵה ... וְהָאֹפֶה
"חָטְאוּ" - ככתוב: "נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה" (שמות לד ז) - והחכמים מסבירים: "כפי האמור בגמרא, חטא – זוהי שגגה, עון – זה מזיד, פשע – אלו המרדים".
החכמים הסבירו, וזה תרגיל חינוכי מעניין:
- שר המשקים חטא בגלל שהיה זבוב בכוס המלך. קשה לדעת מתי נפל הזבוב ליין, ואם שר המשקים היה יכול למנוע ברגע האחרון. הנזק היה קל, אולם אם השר לא השגיח היה יכול להיות רעל במשקה.
- שר האופים חטא בגלל שהיתה אבן קטנה בלחם. רשלנות שלא מצאו את האבן בניפוי ובלישה. הנזק לשיניים היה קשה.
קשה מאוד לקבל את התאוריה הזו של חטאים שונים ובזמן נפרד.
אנשי הארמון, כולל שר הטבחים, ידעו את חטאם של השרים, וסביר שגם יוסף ידע את חטאם. במידה וחטאו של אחד גדול מהשני, אז מה הפלא שעונשו גדול מעונשו של השני? ואז מה היא גדולתו של יוסף?
מכאן ניתן להסיק שחטאם היה זהה - הם חטאו ביחד באותה עבירה.
וההוכחה היא, שכאשר פרעה שמע שיוסף פתר את חלומותיהם, והחליט ששר המשקים יחזור לתפקידו, ושר האופים יומת הוא מיד הזמין את יוסף, כי הוא התרשם שיד אלוהים בדבר, הן חטאם היה זהה, ובכל זאת, בניגוד לכל הגיון, הוא פסק בצורה קיצונית והפוכה לאחד ולשני.
חטאו ביחד לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם
משונה מאוד שהם חטאו באותו זמן, ככתוב: "וַיִּקְצֹף פַּרְעֹה עַל שְׁנֵי סָרִיסָיו" (ביאור:בראשית מ ב). פרעה קצף פעם אחת על שניהם ביחד, ועונש ראשוני שווה לשניהם - מאסר בבית פוטיפר. אולי יש לזה משמעות - "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם, יַחְדָּו, בִּלְתִּי, אִם נוֹעָדוּ" (עמוס ג ג). כנראה, שבמסיבה ההיא, המלך היה רגיש, המשקה והאופה חטאו והרגיזו את פרעה ברשלנותם. שר המשקים אפילו מודה בחטאו באומרו לפרעה: "אֶת חֲטָאַי, אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם. פַּרְעֹה, קָצַף עַל עֲבָדָיו; וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר, בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים, אֹתִי וְאֵת שַׂר הָאֹפִים" (ביאור:בראשית מא י).
ניתן להסיק שהם עשו משהו ביחד לטובת המלך, אבל זה גרם לו לכעוס על שניהם. ההפתעה תהיה: שהוא כעס שווה, והזמין את שניהם למשתה "בְּתוֹךְ עֲבָדָיו" (ביאור:בראשית מ כ), ובכל זאת אחד חזר לתפקידו והשני הומת, כהסברו של יוסף.
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מ א"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.