קטגוריה:בראשית מט לג
ויכל יעקב לצות את בניו ויאסף רגליו אל המטה ויגוע ויאסף אל עמיו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְצַוֺּ֣ת אֶת־בָּנָ֔יו וַיֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖יו אֶל־הַמִּטָּ֑ה וַיִּגְוַ֖ע וַיֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽיו׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יְכַ֤ל יַעֲקֹב֙ לְ/צַוֹּ֣ת אֶת־בָּנָ֔י/ו וַ/יֶּאֱסֹ֥ף רַגְלָ֖י/ו אֶל־הַ/מִּטָּ֑ה וַ/יִּגְוַ֖ע וַ/יֵּאָ֥סֶף אֶל־עַמָּֽי/ו׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
אונקלוס: | וְשֵׁיצֵי יַעֲקֹב לְפַקָּדָא יָת בְּנוֹהִי וּכְנַשׁ רַגְלוֹהִי לְעַרְסָא וְאִתְנְגִיד וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵּיהּ׃ |
ירושלמי (יונתן): | וּפְסַק יַעֲקב לְפַקְדָא יַת בְּנוֹי וּכְנֵישׁ רִגְלוֹי לְגוֹ דַרְגְשָׁא וְאִתְנְגִיד וְאִתְכְּנֵישׁ לְעַמֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
"ויאסף רגליו" - הכניס רגליו
"ויגוע ויאסף" - ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רז"ל יעקב אבינו לא מת (תענית ה)אבן עזרא (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
"ויגוע ויאסף" - ומיתה לא נאמרה בו ואמרו רבותינו (תענית ה) יעקב אבינו לא מת לשון רש"י ולדעת רבותינו הרי יעקב הזכיר מיתה בעצמו (לעיל מח כא) הנה אנכי מת והיה אלהים עמכם ואולי לא ידע הוא בנפשו או שלא רצה לתת כבוד לשמו וכן (להלן נ טו) ויראו אחי יוסף כי מת אביהם כי להם מת הוא או שלא ידעו הם בזה כלל וענין המדרש הזה כי נפשות הצדיקים צרורות בצרור החיים וזו תחופף עליו כל היום לובשת לבושה השני שלא יפשטנה ערומה כיעקב או תתלבש לעתים מזומנות ויובן הענין הזה במסכת שבת (קנב) ובמסכת כתובות (קג) ונשלם ספר בראשית בספור דברי האבות להגיד ראשונות וחדשות בטרם תצמחנה בלבבות וליוצר כל ראשית רוכב ערבות תהלות רבות והודאות לרבבות ולו נתכנו עלילות וסבות מגלה עמוקות ודעות נשגבות ומוציא לאור המחשבות המוליך אותי בדרך צדקה בתוך נתיבות הגומל לחייבים טובות תם ונשלם שבח לבורא עולם חסלת פרשת ויחי השלים הכתוב ספר בראשית שהוא ספר היצירה בחדוש העולם ויצירת כל נוצר ובמקרי האבות כולם שהם כעין יצירה לזרעם מפני שכל מקריהם ציורי דברים לרמוז להודיע כל העתיד לבא להם ואחרי שהשלים היצירה התחיל ספר אחר בענין המעשה הבא מן הרמזים ההם ונתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפירוש (בראשית טו יג-יד) ובגאולה ממנו ולכן חזר והתחיל בשמות יורדי מצרים ומספרם אף על פי שכבר נכתב זה (שם מו ח-כז) בעבור כי ירידתם שם הוא ראשית הגלות כי מאז הוחל והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקדוש ברוך הוא והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלת אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה (ב"ר מז ו) ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד (להלן מ' ל"ה)
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מט לג.
וַיְכַל יַעֲקֹב לְצַוֹּת אֶת בָּנָיו וַיֶּאֱסֹף רַגְלָיו אֶל הַמִּטָּה וַיִּגְוַע
וַיְכַל
"וַיְכַל" - שורש 'כ-ל-ה', גמר, סיים, כליה, סוף מוחלט.
יעקב אמר את כל דבריו האחרונים. הוא ברך את כל בניו, אולם לא הזכיר את אפרים ומנשה שהוא הפך אותם לבניו, כדבריו: "כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח ה).
יעקב קילל את ראובן, שמעון ולוי בגלל חטאיהם, אולם הוא לא קילל את יהודה ולא הזכיר את עניין מכירת יוסף. ניתן להניח שעד מותו יעקב לא שאל ולא ידע שהאחים גרמו שיוסף יהפך לעבד במצרים, ולא אמרו לו את האמת איך קרה שכותנות הפסים של יוסף התלכלכה בדם.
סביר שכל הבנים היו נוכחים כאשר יעקב ברך וציווה את בניו. לאחר קבורתו של יעקב במערת המכפלה, אחיו אמרו לו שאביהם אמר להם להגיד ליוסף: "כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ" (בראשית נ יז). לא סביר שיעקב אמר את זה לאחיו של יוסף לפני מותו, ולא הזכיר דבר בברכתו לבניו בעניין פשעם של האחים.
יַעֲקֹב
יעקב בברכתו החשובה, ובשארית כוחותיו, ראה את עצמו כיעקב וכישראל, כדבריו: "הִקָּבְצוּ וְשִׁמְעוּ בְּנֵי יַעֲקֹב; וְשִׁמְעוּ אֶל יִשְׂרָאֵל אֲבִיכֶם" (בראשית מט ב).
במותו, עורך התורה השתמש בשמו 'יעקב', ולא משתמש בשמו 'ישראל' שמאחד את כל העם.
יעקב נולד כ-'יעקב' ומת כ-'יעקב', וכך הוא נקרא על ידי יוסף בנו: "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו, אָנֹכִי מֵת, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם, וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב" (בראשית נ כד). וכך גם אנחנו, בני ישראל, מברכים את אברהם, יצחק ויעקב.
וַיִּגְוַע וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו
יחסית לאברהם ויצחק, מותו של יעקב זכה למעט מאוד תאורים.
- על אברהם נאמר: "וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה, זָקֵן וְשָׂבֵעַ; וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו" (בראשית כה ח).
- על יצחק נאמר: "וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו, זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים" (בראשית לה כט).
ויעקב נאסף על עמיו, בלי שיבה טובה, לא שבע, לא זקן ולא שבע ימים.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מט לג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.