קטגוריה:בראשית מז ה
נוסח המקרא
ויאמר פרעה אל יוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ.
וַיֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵאמֹ֑ר אָבִ֥יךָ וְאַחֶ֖יךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽיךָ׃
וַ/יֹּ֣אמֶר פַּרְעֹ֔ה אֶל־יוֹסֵ֖ף לֵ/אמֹ֑ר אָבִ֥י/ךָ וְ/אַחֶ֖י/ךָ בָּ֥אוּ אֵלֶֽי/ךָ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וַאֲמַר פַּרְעֹה לְיוֹסֵף לְמֵימַר אֲבוּךְ וַאֲחָךְ אֲתוֹ לְוָתָךְ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמַר פַּרְעה לְיוֹסֵף לְמֵימַר אָבוּךְ וְאָחָךְ אָתוֹ לְוָותָךְ: |
רמב"ן
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אור החיים
• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק •
אכן תמצא כי פרעה בדברו אל יוסף ענין אחיו שיקחו את אביהם ויבואו אמר (מ"ה י"ז) אמור אל אחיך זאת עשו וגו' וקחו את אביכם וגו' ובואו אלי, ודבר זה יש בו ב' משמעיות, הא' כי ידבר אליהם משם פרעה כי הוא המצווה דבר. והב' כי יוסף יאמר להם כן מפי עצמו, ופירוש זה הוא יותר צודק ממה שמצינו שאמר אחר כך (שם י"ט) ואתה צויתה וגו' ואם הכל הוא דברי פרעה לא יצטרך לומר שנטל רשיון מפרעה הלא הכל הוא דברי פרעה. והנה תמצא כשדבר יוסף אל אחיו קודם שידבר לפרעה אמר להם (מ"ו ל"א) אעלה ואגידה לפרעה וגו' אחי וגו' באו אלי הרי גילה דעתו כי הוא המצווה אותם לבא אצלו והנה באו אליו האנשים, וזה הצדיק פירוש ב'. וכאשר דבר אל פרעה לא דקדק לומר באו אלי אלא סתם אחי וגו' באו מארץ כנען וגו' זה יגיד כי ביאתם היא לפרעה ולזה מודיעו לומר קיימו דבריך וכמו שפירשתי בפסוק הסמוך לזה, אשר על כן השיב פרעה ליוסף לאמר אביך ואחיך באו אליך פי' שתאמר שביאת אחיך באו אליך כי אין כונתי באומרי אמור אל אחיך זאת עשו בשליחותי תדבר אליהם כי אני המצוה אלא הרשיתי אותך שתדבר אליהם משמך שיבואו אליך, וכבר הרשיתי אותך שתתן להם טוב ארץ מצרים ואם כן ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ וגו'. וההפרש שבין אם יהיה הדבר במצות פרעה או על פי יוסף יש בזה לומר צד גנאי וצד שבח, צד גנאי ששלל החיוב ממנו אליהם, ועוד כי מנימוסי המלכות כשיתן מלך גדולה או הנאה לאדם אחד היא לו מתנת עולמית, ולזה אם יהיו הדברים הנאמרים מפי פרעה הנה הנם באים למאמר המלך וחיוב על המלך לסבול עולם ומיטב הארץ יותן להם נצחי במלכותו, ולזה הקפיד פרעה שלא יהיה הדבר ממנו אלא מיוסף והחיוב אליו הוא ולא על פרעה ובזה אין מתנתו עולמית כי אינו אלא שליט בארץ מצרים ואין לו שם מלכות ומתנתו תהי' קיימת כל זמן שיחפוץ המלך בה, ובזה נתכוון שלא יחשוב יוסף כי הוא צריך להם ולצורך המלכות שלח אחריהם להיותם גבורי חיל להיות חיל וחומה למלכותו לזה אמר אליו כי הוא אין לו צורך בהם.
וצד השבח הוא כי למה יצטרך להודיעו הדבר כאיש אשר אין כח בידו לעשות דבר עד שיקח רשות מאת המלך הלא כבר ניתן לו רשות בכל ועשה יעשה, והוא אומרו באו אליך ראוי אתה שיבואו בשבילך ובכח מאמרך ארץ מצרים לפניך היא במיטב הארץ וגו' מבלי צורך קחת רשות ממני, ולדרך זה תתפרש עוד לאמר שנתן לו רשות לומר הדברים הנאמרים אליו, והוא על דרך אומרם בפ"א ממסכת יומא (דף ד:) וז"ל אמר רבי מנשיא מנין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל תאמר עד שיאמר לו אמור דכתיב וידבר ה' וגו' לאמר עד כאן, ולזה הוצרך פרעה להרשותו כי כל יקר וגדולה נאמר לו מפי פרעה, והגם שיגיע קצת פחיתות ערך פרעה באמצעות הדברים אין בכך כלום.
עוד ירמוז בתיבת אליך לאמר לו כי טעם הדבר שצוה להם שיבואו אינו אלא למה שנוגע לכבודו של יוסף כדי שתוכר משפחתו במצרים שלא יהיה נחשב לשפל אנשים, והגם שהוכרו אחיו ביום שהתודע אליהם עודנו בחשד שראה כת של בחורים וכינה עצמו עליהם כאמור בדבריהם ז"ל (ב"ר פ"ק) בפסוק (נ' כ"א) וינחם אותם וידבר על לבם, ובביאת אביו ואחיו יאמן הדבר, והוא אומרו באו אליך לצורכך ולכבודך היא ביאתם:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מז ה.
אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ
פרעה שמע את דברי אחיו של יוסף, אבל לא הגיב ולא שאל שאלותו נוספות:
- "לָגוּר בָּאָרֶץ בָּאנוּ" - רק לגור כגרים, לזמן קצר.
- "כִּי אֵין מִרְעֶה לַצֹּאן אֲשֶׁר לַעֲבָדֶיךָ" - הוא ידע זאת.
- "כִּי כָבֵד הָרָעָב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" - הוא ידע זאת, ומה איכפת לו.
פרעה לא היה מעוניין שכל אנשי כנען יהגרו למצרים ויציפו אותו בפולשים זרים.
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף
"וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יוֹסֵף", זאת הצהרה ופקודה ליוסף: "אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ". יוסף לא היה יכול להתנגד או להתחמק.
הרמב"ן מסביר - הדגש הוא "בָּאוּ אֵלֶיךָ" - לא אלי, אני לא אחראי, אתה אחראי להכול, הכל עליך. לכול הצרות שהם יגרמו, לכל ההוצאות שלהם. אל תבוא אלי בבקשות נוספות ביחס לתמיכה בהם.
כאשר פרעה הזמין את משפחת יוסף הוא אמר: "וּקְחוּ אֶת אֲבִיכֶם וְאֶת בָּתֵּיכֶם, וּבֹאוּ אֵלָי" (ביאור:בראשית מה יח), אולם עכשו הוא אומר "בָּאוּ אֵלֶיךָ". פרעה כמובן לא התכוון שהוא יצטרך להתעסק עם משפחת יוסף כאשר הם יבאו למצרים מכנען. הכוונה לבטח היתה בואו למצרים, כי מצרים זה אני.
וכך נאמר: "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו, וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" (ביאור:בראשית מז יב) - עד המילים "לְפִי הַטָּף" הכל נראה יפה מאוד. תוספת המילים "לְפִי הַטָּף" מראה שיוסף נתן במכסה. האחים היו חייבים לדווח את מספר הטף, ויוסף חישב כמה כל ילד אוכל וכך הוא נתן - במשורה ובצורה מוגבלת, ולא אוכל בשפע בלתי מוגבל.
אָבִי וְאַחַי
יוסף סיפר לפרעה: "אָבִי וְאַחַי וְצֹאנָם וּבְקָרָם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם, בָּאוּ מֵאֶרֶץ כְּנָעַן; וְהִנָּם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן" (ביאור:בראשית מז א)
פרעה פונה ועונה ליוסף: "אָבִיךָ וְאַחֶיךָ בָּאוּ אֵלֶיךָ, אֶרֶץ מִצְרַיִם לְפָנֶיךָ הִוא, בְּמֵיטַב הָאָרֶץ הוֹשֵׁב אֶת אָבִיךָ וְאֶת אַחֶיךָ: יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן, וְאִם יָדַעְתָּ וְיֶשׁ בָּם אַנְשֵׁי חַיִל, וְשַׂמְתָּם שָׂרֵי מִקְנֶה עַל אֲשֶׁר לִי" (ביאור:בראשית מז ו).
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "בראשית מז ה"
קטגוריה זו מכילה את 3 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 3 דפים.