קטגוריה:בראשית מב יג
ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו בני איש אחד בארץ כנען והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וַיֹּאמְרוּ שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד בְּאֶרֶץ כְּנָעַן וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
וַיֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨יךָ אַחִ֧ים ׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְהִנֵּ֨ה הַקָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֙ינוּ֙ הַיּ֔וֹם וְהָאֶחָ֖ד אֵינֶֽנּוּ׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
וַ/יֹּאמְר֗וּ שְׁנֵ֣ים עָשָׂר֩ עֲבָדֶ֨י/ךָ אַחִ֧ים׀ אֲנַ֛חְנוּ בְּנֵ֥י אִישׁ־אֶחָ֖ד בְּ/אֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְ/הִנֵּ֨ה הַ/קָּטֹ֤ן אֶת־אָבִ֙י/נוּ֙ הַ/יּ֔וֹם וְ/הָ/אֶחָ֖ד אֵינֶֽ/נּוּ׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
תרגום
| אונקלוס: | וַאֲמַרוּ תְּרֵי עֲסַר עַבְדָּךְ אַחִין אֲנַחְנָא בְּנֵי גֻּבְרָא חַד בְּאַרְעָא דִּכְנָעַן וְהָא זְעֵירָא עִם אֲבוּנָא יוֹמָא דֵין וְחַד לָיְתוֹהִי׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וַאֲמָרוּ תְּרֵיסַר עַבְדָךְ אַחִין אֲנַחְנָא בְּנֵי גַבְרָא חָד בְּאַרְעָא דִכְנָעַן וְהָא זְעֵירָא עִם אָבוּנָא יוֹמָא דֵין וְחַד נְפַק מִלְוָותָן וְלֵית אֲנַחְנָא יָדְעִין מַה הֲוָה בְּסֵיפֵיהּ: |
רש"י (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
שנים עשר עבדיך אחים אנחנו: מתחלה אמרו כלנו בני איש אחד אנחנו ונתנו טעם למה שנמצאו מקובצים, אמרו מפני שהיינו כלנו בני איש אחד לכך אנו מקובצים יחד לא נפרד אחד מחברו, ועוד פן יגזלו התבואה לאחד ממשרתינו לכך הוצרכה לבא כלנו ביחד:
כנים אנחנו: צדיקים בני צדיקים מעולם לא היינו מרגלים, ודרז"ל אמר להם יוסף נכנסתם בעשרה פתחים ועתה אתם נועדים במקום אחד אין זה אלא דרך מרגלים, ועתה אמרו שנים עשר עבריך אנחנו בני איש אחד, והרחיבו לו באור יותר כי הם עשרה והקטן היום אצל אביהם והאחד איננו והיו הולכים לבקשו, והשיב יוסף "בזאת תבחנו חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבוא אחיכם הקטן", ולא מצאו תשובה להשיב, ותשובת חי פרעה אין לומר ביוסף הצדיק שהיה נשבע עליו לשקר ולא מצינו זה כלל אך קיים דבריו בשבועתו בכל פעם, מה שאמר חי פרעה כי מרגלים אתם כלומר כיון שאתם אומרים האחד איננו אילו הייתם מוצאים אותו מה הייתם עושים בו אמרו לו היינו פודין אותו בכל ממון שיפסקו עלינו, אמר להם ואם לא היו רוצים לתתו בשום ממון מה הייתם עושים? א"ל על זה באנו להרוג או ליהרג אמר להם חי פרעה כי מרגלים אתם. וכן חי פרעה אם תצאו מזה קיים דבריו שהרי נשאר שמעון ולא יצאו כולם, ומה שאמרו "שנים עשר עבדיך אחים אנחנו" היה ראוי לומר היינו כי יש במשמעות אנחנו שכולם בחיים, אבל למד הכתוב שנתנבאו שלא בכוונה:מלבי"ם (כל הפרק)
(יג) "ויאמרו". ע"ז השיבו תשובה נצחת. לפי דבריך באנו עשרה מפני שהלכנו במקום סכנה שבקל יודע כי מרגלים אנחנו, וע"כ שלחו עשרה גבורים למלט נפשם בעת צר, ע"ז השיבו שלא אפשר שהאב ישלח את כל בניו שילכו למקום סכנה כזו שבקל יפלו כלם בחרב וישאר אביהם ערירי, ואל תחשוב שיש לאבינו שבעים בנים והפקיר עשרה מהם, שגם אם ימותו ישארו לו ששים, כי רק "שנים עשר אחים אנחנו", וגם משנים הנותרים "הקטן "לבד "את אבינו היום והאחד איננו", ואיך ישכל האב את כל בניו לשלחם להיות צפוים אלי חרב, והוסיפו לאמר "בני איש אחד בארץ כנען", שלפעמים יפקיר האב כל בניו אם הוא מושל ארץ שיעשה זאת מצד מלכותו שימסור נפשו ונפש בניו בעבורה, או עכ"פ איש שהוא בארץ מולדתו ומוסר נפשו בשביל ארץ מולדתו, אבל נחנו בני איש אחד הדיוט, וגם לא מארץ כנען רק בארץ כנען, ר"ל שהוא גר שם לא מילידי הארץ כי הוא עברי:
כלי יקר (כל הפרק)
ויאמרו שנים עשר עבדיך אחים אנחנו וגו'. בזה נתנו התנצלות על שני הטענות כאחד, על מה שחשדם במרגלים אתם מאחר שהטמינו עצמם בתוך הבאים, אמרו שנית אחים אנחנו והיינו מתייראים מן עין הרע, ועל מה שחשדם בערות הארץ באתם לראות אחר שנכנסו בעשרה שערי העיר, אמרו והנה הקטן את אבינו היום והאחד איננו ובעבור האחד שאיננו נתפזרנו בכל עשרה שערים לבקשו.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מב יג.
האחים נשברים
האחים הבינו שיוסף יודע שהם שיקרו, ושהם אכן חיפשו את ערות הארץ כדי למצוא את יוסף (רש"י) בבתי מרחץ בעיר. בנוסף הם יודעים שהם עברו על החוק שדרש שכל ראש משפחה יבוא לקבל אוכל למשפחתו והם באו בלי בנימין (ילקוט מעם לועז).
האחים לא יכלו לחזור על דבריהם בלי להכעיס את השליט.
וַיֹּאמְרוּ - אין ספק שאחד דיבר, והשאר הנהנו בראשם. לא יכול להיות שהם אמרו את זה כמקהלה.
שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד
קודם הם אמרו סתם "כֻּלָּנוּ בְּנֵי אִישׁ אֶחָד נָחְנוּ" (ביאור:בראשית מב יא) ולא פרטו כמה זה 'כולנו', ומה הסיפור שלהם. הם הבינו שהם ניסו להתחמק ולהטעות, אבל אין ברירה אלא להגיד את כל האמת ורק את האמת.
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
מיקום נכון.
הִנֵּה הַקָּטֹן אֶת אָבִינוּ הַיּוֹם
הילד הקטן נשאר עם אביו. האחים מנסים להטעות את יוסף שבנימין הוא צעיר ללא משפחה ולכן הוא לא היה צריך לבוא בעצמו, כנדרש בתהליך חלוקת האוכל. אבל הם רומזים שייתכן שהוא לא קטן בגיל אבל קטן בהתפתחותו.
יוסף שמע שאחיו חי ושהם לא התנכלו לו. בנימין היה צעיר מיוסף בכ6 עד 16 שנים, כך שבנימין עכשו הוא בערך בן 24 עד 34. זה גיל מספיק מבוגר ללכת עם אחיו, במיוחד שיש לו עשר ילדים. בנימין הוא לא תינוק, אבל בכל זאת אביו שמרו איתו.
- למה יעקב לא שלח את בנימין?
- האם בנימין בריא או פגוע?
- האם יעקב חושד בבניו?
- האם יעקב מפנק את בנו בנימין בכותנת פסים, והאחים שונאים אותו?
- האם יעקב עשה ילדים נוספים, או יבם אישה כדי להשלים את יוסף, ולקבל חזרה את 12 הבנים.
יוסף רצה לקבל תשובות אבל לא יכול היה לשאול ישירות.
בהמשך יעקב יכעס על בניו "לָמָה הֲרֵעֹתֶם לִי לְהַגִּיד לָאִישׁ, הַעוֹד לָכֶם אָח" (ביאור:בראשית מג ו), אולם יעקב לא הרגיש שהאחים לא אמרו שיוסף מת.
מה היה קורה עם יוסף היה דורש שהם יביאו את האח שאיננו או יסבירו את העדרותו?
הָאֶחָד אֵינֶנּוּ
יוסף הבין במי מדובר. הוא הבין את הצורה שהם הציגו את העדרותו. הוא פשוט איננו - לא מת, אבל לא בנמצא, לכן הוא לא איתנו או עם אביו.
- יוסף שמח לשמוע שהם זוכרים אותו ולא מציגים אותו כמת: "חַיָּה רָעָה אֲכָלָתְהוּ" (ביאור:בראשית לז לג).
- "הָאֶחָד", האחים הוסיפו את 'ה' הידיעה, כאשר 'אחד' היה מספיק כדי לתאר את האח החסר. האחים אמרו "הָאֶחָד" - הילד הזה הוא מספר אחד, אחד לאימו ואחד לאביו - הוא הבכור ל"אִישׁ אֶחָד".
לרוב הדבר האחרון שנאמר הוא הדבר הכי קשה להגיד, והכי חשוב!
אם כך, האחים ענו: אנחנו מחפשים את "הָאֶחָד" שאיננו. יוסף שמע ולא הגיב לחלק הזה.
השאלה היתה "מְרַגְּלִים אַתֶּם"
אז מה התשובה לשאלה הזו? מדוע יוסף קיבל את תשובתם והסתפק "שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד, וְיִקַּח אֶת אֲחִיכֶם" (ביאור:בראשית מב טז).
אם הם יביאו ילד זר או את אחיהם זה יראה שהם לא מרגלים?
לפי חז"ל (ילקוט מעם לועז) יוסף אירגן את מכירת האוכל בצורה מסודרת כדי למנוע שוד, ושוק מופקע:
- רק ראשי משפחה היו רשאים לבוא לקנות אוכל למשפחתם
- כל ראש משפחה היה יכול לבוא עם חמור אחד בלבד ולקנות כמות מוגבלת למשפחתו
- כל ראש משפחה נרשם וזיהה את ארצו ומשפחתו כדי למנוע מקניות מרובות על ידי איש אחד. לא היה מפתיע ללמוד שהמצרים סימנו בבשרו של הקונה את רכישותיו וגודל משפחתו. המצרים היו ידועים בארגון בירוקרטי - רק כך הם היו מסוגלים לבנות את הפרמידות שלהם.
במסגרת המערכת הזו לא פלא שהשליט שאל על מספר בני המשפחה כדי לספק אוכל מוגבל ומספיק לצרכיהם, בצורה הגונה ומכובדת.
למעשה האחים עברו על החוק. בנימין שהיה בעל משפחה גדולה, כעשר בנים, לא בא, והאחים היו חייבים להביא לו ולמשפחתו אוכל.
בדיוק את זה רצה יוסף למנוע, שאנשים יביאו אוכל לבני משפחתם הבוגרים, ובני משפחתם יופיעו ויקנו עבורם, וכך המשפחה תקבל כפול, ותמכור את העודף בשוק שחור.
יוסף הראה התענינות במשפחה והריגול נעשה טפל. יוסף הבין שהאחים טוענים שבנימין הוא מוגבל ולכן הם לא לקחו אותו איתם, ועברו על החוק שכל ראש משפחה חייב לבוא לקנות למשפחתו. אנשים פחדו מאנשים מוגבלים, וחשבו שזה מדבק, או סימן שאלוהים כועס על המשפחה. נדרש מאמץ מהמשפחה לשמור על בטחון אדם מוגבל במשפחה שזרים לא יתעללו בו. לכן האחים נמנעו מלקחת את בנימין. אם האחים יראו שבנימין באמת מוגבל, אז השליט יאמין שהם צדקו שלא הביאו את אחיהם המוגבל.
האחים הודו שיש להם אח מוגבל, ולכן הם ביקשו רחמים מהשליט, שלא יענה אותם.
האם העם פוצל?
(מבוסס על רעיונות מספרו של יצחק עת-שלום, בין השורות של התנ"ך, 2006)
גם יעקב וגם בניו ידעו את סיפורי האבות. הם ידעו שאלוהים בחר את אברם על פני נחור, את יצחק על פני ישמעאל, ואת יעקב על פני עשו. הבנים חששו שיעקב יעשה להם מה שאברהם עשה לישמעאל ולבני קטורה, ששלח אותם מעל פניו (ביאור:בראשית כה ו).
יוסף חלם את חלום האלומות (ביאור:בראשית לז ז), וניתן להבין מהחלום:
- האחים ימשיכו ויעבדו ביחד.
- יוסף יהפוך למנהיגם ומגינם.
- האחים יכנעו ליוסף וימשיכו לחיות ביחד כעם אחד.
ברגע זה החלום התגשם בחלקו (ללא בנימין). החלום התגשם במלואו לאחר מות יעקב כאשר כל האחים, ביודעין, משתחווים ליוסף (ביאור:בראשית נ יח).
כיוון שבנימין לא בא, יוסף לא ידע האם העם פוצל, ויעקב גרש את בניו, והעניק את ברכת אלוהים לבנימין בלבד.
מהתשובות של אחיו, יוסף הבין שיעקב לא גרש את אחיו והם חיים ביחד, ושנבואותו שכולם יהיו עם אחד היא אפשרית, במידה והוא יראה שבנימין כלול באחים. לכן יוסף ידרוש להביא את בנימין.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria
דפים בקטגוריה "בראשית מב יג"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.